הרשעת חבר הכנסת לשעבר עופר חוגי בעבירות מרמה וזיוף

הנאשם, עופר חוגי, מואשם בתיק זה בארבעה פרטי אישום המייחסים לו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977, זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק, שימוש במסמך מזויף - עבירה לפי סעיף 420 לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד - עבירה לפי סעיף 423 לחוק, וכן בעבירת מרמה לפי סעיף 220(1) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

פתח דבר

1.         רשת "מעיין החינוך התורני" היא עמותה למטרות חינוך מיסודה של תנועת ש"ס, הכוללת ישיבות, בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום, בהם מקבלים התלמידים חינוך דתי.

במועדים הרלבנטיים לכתב האישום שימש הנאשם עוזרו ויד ימינו של הרב ראובן אלבז, נשיאן ומנהיגן הרוחני של העמותות "נראה אור" ו"אור החיים" (להלן: "העמותות"). הנאשם שימש בפועל "מנכ"ל על" של העמותות, היה "המוציא והמביא " העיקרי בהפעלתן, ובחלק מהנושאים עסק בלעדית בכל הנוגע לניהולן.

רשת "מעיין החינוך התורני" (להלן: "הרשת"), היא מעין עמותת-גג המאגדת תחתיה עמותות שונות לחינוך הפזורות בכל רחבי הארץ, והנתמכות על ידה. עמותת "אור החיים" (להלן: או"ח), היא מעין תת רשת של רשת "מעיין החינוך התורני" המנהלת, בין השאר, כ-14 בתי ספר.

במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, טיפל "האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי" במשרד החינוך, במתן רישיונות לבתי ספר שהוקמו על ידי רשת "מעיין החינוך התורני" וכן עסק בתיקצובם - בין היתר בתחומי הסעות תלמידים, שכר עובדי הוראה, שכר דירה ושיפוץ מבנים.

האגף לחינוך נוער במשרד העבודה והרווחה מתקצב בתי ספר טכנולוגיים הנמצאים בפיקוחו, זאת על פי קריטריונים קבועים, בסכומים הנקבעים, בין היתר, על פי מספר התלמידים בבית הספר, פרופיל המורים ועלות שעה שבועית הנמדדת בהתאם למסלול הלימודים של בית הספר.

במהלך השנים 1997-1999, במסגרת פעילות העמותות, נטען על ידי המאשימה, כי הנאשם קיבל מהמדינה במרמה מיליוני ₪, בעקבות מצגי השווא שהציג בכזב בפני משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה, כפעילות מזכה במימון המדינה.

כללי

טרם נדון באישומים לגופם, אתייחס למספר טענות שהועלו על ידי ב"כ הנאשם בפתח סיכומיו, כמו גם לסוגיות שעלו במהלך הדיון והוסכם כי יוחלט בהן במסגרת הכרעת הדין.

טענות מקדמיות

טענות "לסדר" מטעם ההגנה

2.         עמידת המאשימה על שמיעת עדים חרף הסכמת הסנגוריה להגשת הודעותיהם במשטרה, חלף חקירתם, פגעה בהגנה.

הכבדה על ההגנה בחוסר סדר מכוון מטעם המאשימה, בהצגת טענות סותרות ושברי טענות, "אנדרלמוסיה ראייתית וטיעונית", כלשון הסניגור המלומד, במהלך המשפט ובסיכומי התביעה, כמו גם "דפורמציות ראייתיות" ושינויים זוחלים בטיעוני המאשימה.

נזק ראייתי ו"הגנה מן הצדק"

3.         אף בפרק זה כולל ב"כ הנאשם טענות באשר לאופן ניהול המשפט על ידי המאשימה, וטוען כי התנהלותה מהווה חוסר תום לב דיוני ומהותי, זאת בשל ליקויים בכתב האישום בו ניתן מצג חלקי ומטעה של הפרשיות נשוא כתב האישום, הפעלת שיקול דעת מוטעה בהגשת כתב האישום, שימוש סלקטיבי ומטעה בראיות וכן "סינון ראייתי", כלשונו, הכל כפי שיפורט להלן.

דיון בטענות המקדמיות

4.         ראשית, יש להפריד בין טענות המופנות לעניין כתב האישום טרם שמיעת פרשת התביעה, לבין אלו שעוסקות במהלך המשפט עצמו.

מקומן של טענות מקדמיות הוא בתחילת המשפט (סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982) (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").