הרשעת אזרח ישראלי בסחר בבני אדם ועבירות מין בקטינה

ניתן בזאת צו איסור פרסום על שמותיהם של המתלוננת (הקטינה) ושל אמה, ועל כל פרט שיש בו כדי להביא לזיהויין.

כב' השופט אבי זמיר:

האישומים

1. כתב האישום (המתוקן) בתיק זה מחזיק שלושה אישומים, הנוגעים בעבירות הבאות:  סחר בבני אדם, אינוס, מעשה מגונה, שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, פרסום וניסיון פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

הפרשה כולה נסובה סביב שלוש דמויות: הנאשם – יליד 4.3.71, אזרח ותושב ישראל; א.א. – קטינה ילידת ***, ילידת ותושבת כפר .... בגיאורגיה (להלן: "הקטינה"); נ.צ. – אמה של הקטינה, המתגוררת יחד עמה(להלן: "האם").

אציין כבר עתה, כי בגין פרשה זו הוגש כנגד הנאשם והאם כתב אישום בבית משפט בגיאורגיה; השניים הורשעו ונדונו למאסר (הנאשם – שלא בפניו). אדרש בהמשך להליך שם ולעדויות שניתנו בו לפי העניין והצורך.

2. בתמצית אקדים ואומר, כי על פי הנטען באישום הראשון, במהלך חודש מרץ 2011 הכירו הנאשם והאם זה את זו באמצעות אתר אינטרנט בשם "Odnoklassniki" (להלן: "האתר"). הנאשם נהג לשלוח לאם סכומי כסף קבועים במשך חודשים. בתמורה, האם אפשרה לנאשם לבצע בקטינה עבירות מין וכן לצלם את גופה. הצילומים בוצעו בגיאורגיה, הן במעמד הנאשם והאם יחדיו, והן ע"י האם לבדה, אשר שלחה לאחר מכן את הצילומים אל הנאשם. אישום זה מייחס אפוא לנאשם עבירות של סחר בבני אדם, אינוס, מעשים מגונים וייצור חומרי תועבה.

           
עניינו של האישום השני הוא עבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, זאת בגין חומרי התועבה שנתפסו על גופו של הנאשם ובביתו ביום 8.4.13. אישום זה אינו שנוי למעשה במחלוקת, אך אפרט בכל זאת בהמשך את הראיות שמבססות אותו.

עניינו של האישום השלישי הוא עבירות של פרסום וניסיון פרסום של פרסומי תועבה הכוללים דמות של קטין, זאת בעיקר בהתבסס על תכתובות מתיבת מייל שאותה מייחסת המאשימה לנאשם. גם עניין זה, ככל שהוכחש, הוכחש בלשון רפה, אך גם כאן אפנה לראיות הברורות שמבססות אישום זה.

הראיות

3. במהלך מעצרו של הנאשם ביום 8.4.13 נתפסו חומרים רבים בביתו וברשותו, כולל בתיק תפילין. דוחות התפיסה, הסימון והפקת החומרים הוגשו בהסכמה (ת/12, ת/40 – ת/42, ת/63, ת/64, ת/72 – ת/80, ת/95, ת/108, ת/109). בתמונות ובסרטונים ניתן לראות את הנאשם, את הקטינה ואת אמה, ובחלק מהסרטונים גם לשומעם. אלו הן הראיות המשמעותיות והחזקות ביותר, שאינן משתמעות לשתי פנים, ושיש בהן, אפילו כשהן לעצמן, לבסס באופן חד-משמעי את ההאשמות העיקריות, ללא כל עדות נוספת.

המאשימה כללה בסיכומיה טבלה, בה ריכזה ופירטה את הממצאים הרלוונטיים מתוך מוצגים אלה, וייחסה כל אחד ממצאים אלה לאישומים הנטענים. מצאתי את הטבלה מדויקת, ואביא אותה כאן, בשינויים קלים: