הרשעה מעבר לכל ספק סביר בשוד בנסיבות מחמירות

פרטי האישום

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע (שוד בנסיבות מחמירות) ושהייה בלתי חוקית בישראל.

            לפי המפורט בכתב האישום, ביום 1.1.07 נכנס הנאשם לישראל שלא כדין ביחד עם איברהים עואג'נה (להלן: איברהים) וסאמר סיורי (להלן: "סאמר") בכך שהגיעו לתל- אביב, זאת לאחר שעובר למועד זה הם קשרו קשר לבצע שוד במפעל הרמן בורג בע"מ המצוי ברח' המרד 65 בתל אביב, כאשר במסגרת הקשר בניהם הגיעו השלושה בשעות הערב של אותו יום  למקום המפעל, נכנסו בזחילה מתחת לשער הנעול, במקום שהה אותה עת מרקו לייבה, יליד שנת 1920 (להלן: "המתלונן) ששמר על המפעל וישב בפתח משרדי המפעל הנמצאים בשטח המפעל, הנאשם ניגש אל המתלונן, כיסה את ראשו בבד ויחד עם איברהים גרר אותו אל חצר המפעל כשהוא אוחז ביד אחת בגרונו וביד השניה בפיו, בהמשך הכו השלושה את המתלונן באמצעות מקל וכן באמצעות ידיהם ורגליהם, ולאחר מכן קשרו אותו למלגזה שחנתה במקום.

            הנאשם ואיברהים  נכנסו למשרדי המפעל, שדדו כסף מזומן, פלאפון, מעיל שחור ועטים, בעוד שסאמר נותר לשמור על המתלונן,  כמו כן שדדו השלושה מהמתלונן כסף מזומן בסכום שאינו ידוע לתביעה במדוייק ונע בין 2,400 עד 4,000 ש"ח.  השלושה נמלטו מהמקום בהותירם את המתלונן קשור למלגזה ומדמם מפצעיו.

            למתלונן נגרמו פציעות בראשו, חבלות מאחורי אוזנו באופן שהצריך תפרים, וכן שברים בצלעות והמטומות סביב עיניו והוא אושפז בבית חולים למשך שבוע.

תשובת הנאשם

2.         כתב האישום הוגש כנגד הנאשם ביום 23.4.08 והדיון נדחה מעת לעת לפי בקשת באי- כוחו, שהוחלפו, זאת על מנת לאפשר להם לבוא בדברים עם המאשימה.

ביום 14.7.08 נמסרה לראשונה תגובתו של הנאשם לכתב האישום, הוא הודה שנכנס לישראל שלא בהיתר, אך הכחיש כל קשר לביצוע השוד לרבות עבירת הקשר, וטען שיצר קשר עם סאמר רק לאחר השוד, כאשר בשלב יותר מאוחר איברהים חבר לשניים.

            לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם הגיע בשלב מאוחר למקום האירוע, זאת לאחר שסאמר קרא לו להגיע למקום, אך לטענתו הדבר אירע לאחר ביצוע השוד, ומבלי שיידע שהשניים ביצעו מעשה שוד במקום. לא נטענה טענת אליבי וגם לא טענת זוטא.

            הנאשם הוסיף וטען מפי בא כוחו שהוא היה בתל אביב במועד האירוע אך לא במקום המפעל.

ראיות התביעה

3.          שני הנאשמים האחרים בפרשה זו נעצרו על ידי משטרת ישראל עוד בשנת 2007, כתב אישום זהה לזה שהוגש כגד הנאשם הוגש גם כנגד השניים, אלה הודו במיוחס להם, הורשעו ודינם נגזר, אך  כנגד הנאשם לא הוגש כתב אישום  באותה עת משום העובדה שהוא שהה בעיר יריחו ולא ניתן היה להביאו לארץ.

            הנאשם מסר בתגובתו לכתב האישום  שהוא ידע היטב דבר מעצרם של שני חבריו, ידע עוד בזמן אמת ששניים אלה הפלילו אותו במשטרה שעה שמסרו גרסה לפיה הם ביצעו את מעשה השוד ביחד עם הנאשם.

            ראיות התביעה נסמכות על שלושה אדנים:

א.         גרסתם המפלילה של איברהים וסאמר הקושרת את הנאשם למעשה השוד כשותף מלא ואף כמי שהיה דומיננטי.

ב.         טביעת אצבעות של הנאשם שנמצאה במקום ביצוע השוד על חלקו הפנימי של טלפון ציבורי שבור ומנופץ, שנמצא בתוך המשרד של המפעל, בחלקו הקדמי לצד פתח המשרד.

ג.          גרסתו המתפתחת והבלתי עיקבית של הנאשם, לפי הראיות שהוצגו בפניו, המובילה למסקנה שמדובר בגרסת שקר.

באשר לעדותם המפלילה של שותפיו של הנאשם:

4.         א.         איברהים מסר גירסה ביום 14.1.07 (ת/1, עמ' 2) בה פירט את חלקו של כל אחד

מהשלושה כאשר הוא קושר קשר אמיץ את הנאשם הן לשלב הקשר לביצוע השוד, שלב התכנון, שלב הביצוע והמשך ההתרחשויות עד למעצרם של השלושה על ידי שוטרי משטרת ישראל שעברו באקראי בקרבת מקום.

בעמ' 2 לאותה הודעה מוסיף איברהים שמשהגיעו השלושה לשער המפעל, היה זה הנאשם שביקש מהם לעמוד שניה במקום, סיפר להם שישנו זקן בתוך המפעל ובכוונתו לקחת ממנו את הכסף, אמר שהוא מכיר את הזקן בפנים, בהמשך הוא מפרט את חלקו של הנאשם שאחז באותו זקן, שם לו חולצה על הפה שלא ייצא הקול שלו, חנק אותו בגרונו ומשך אותו אל מחוץ למשרד והורה לסאמר לתת לו מכה, הוסיף וציין שלזקן ירד דם ובהמשך אף מציין שהנאשם הכה את איברהים באמצעות ברזל על ידו.