הרמת מסך וחיוב בעלי השליטה בחברה, וזכאות לפיצויים בגין הטרדה מינית

פתיח ורקע עובדתי

1.    התובעת, גב' נעמה קופל (אלפסי), עבדה בנתבעת 1 - מולטיטקסט בע"מ ( להלן גם "החברה") - החל מיום 3.12.01 ועד התפטרותה ביום 9.1.03. בתביעתה הנה תובעת הפרשי שכר (שכן לא קיבלה את שכרה באופן שוטף), פיצויי פיטורים (שכן לטענתה התפטרה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים), גמול שעות נוספות, זכויות סוציאליות שונות, ובנוסף פיצוי בגין הטרדה מינית. את תביעתה הגישה גם כנגד הנתבעים 2 ו - 3 שהם בעלי מניות בחברה.

2.    מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן מר גבריאל פיק, עובד החברה לשעבר. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים 2 ו - 3 ובנוסף גב' מאי ישראלי, שהועסקה בחברה בעבר.

3.    להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.    הנתבעת 1 הנה חברה בע"מ העוסקת בפיתוח שיטות מתקדמות של הוצאה לאור.

ב.    הנתבעים 2 ו - 3 - מר עידן סובל (סובול) ומר אמיר ישראל - הם בעלי מניות בחברה, ולטענת התובעת אף ניהלו אותה בפועל בתקופה הרלוונטית. הנתבע 2 הנו הבעלים של 1,495 מניות (מתוך הון מניות מונפק של 5,670 מניות), והנתבע 3 - של 1,150 מניות (לפי תדפיס רשם החברות, נספח ב' לתצהיר התובעת).

ג.     התובעת, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב, החלה עבודתה בחברה ביום 3.12.01, כמתכנתת. השכר שסוכם עמה עמד על 8,000 ש"ח לחודש ובנוסף דמי נסיעות (שעמדו - לפי תלושי השכר - על 201.6 ש"ח לחודש). לטענת התובעת (שהוכחשה על ידי הנתבעים) סוכם עמה בנוסף לכך כי לאחר חודשיים מתחילת העסקתה יבוצעו בגינה הפרשות לביטוח מנהלים (סעיף 8.4 לתצהירה).

ד.    בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב, ואין כל מסמך המעגן את תנאי העבודה המוסכמים.

ה.    מתחילת עבודתה לא קיבלה התובעת את שכרה באופן שוטף בסיום כל חודש ואף לא תלושי שכר. בפועל קיבלה - משך כל תקופת עבודתה - את הסכומים הבאים בלבד:

       4,000 ש"ח ביום 10.2.02, בהמחאה אישית של הנתבע 2 ומר יעקב נבון (בעל מניות נוסף וחשב החברה) - כאשר סכום זה הוגדר כהלוואה;

       13,376 ש"ח ביום 15.3.02, בהמחאה אישית של הנתבע 3 (אישור הנתבע 3 לכך מצוין בעמ' 14 לפרוטוקול);

       21,645 ש"ח, ביום 23.6.02, בהמחאה בנקאית;

       11,478 ש"ח ביום 31.7.02, בהמחאה של החברה, כאשר כנגד קבלתו של סכום זה התבקשה ליתן - ונתנה - המחאה נגדית לפקודת מר נבון להחזר ההלוואה בסך 4,000 ש"ח שניתנה לה ביום 10.2.02;

       9,768 ש"ח ביום 5.9.02, בהמחאה של החברה.

ו.     בסוף שנת 2002/ תחילת חודש ינואר 2003 הודיעה התובעת כי אינה מוכנה להמשיך לעבוד ללא קבלת שכר, והתפטרה. ביום 9.1.03 הגיעו יחסי העבודה בין הצדדים לידי סיום. התובעת ביקשה לקבל מכתב פיטורים אך הנתבעים סירבו לכך, אלא אם התובעת תחתום על כתב ויתור (לפיו הנה עדיין זכאית לקבלת שכרה). התובעת סירבה לחתום על כתב ויתור ולכן נתן לה הנתבע 3, ביום 27.1.03, מכתב כדלקמן (נספח ד' לתצהיר התובעת):

"הנני לאשר, על פי הודעתך, כי אינך יכולה להמשיך ולעבוד בשכר נדחה, כפי שהוסכם עמך החלטת להפסיק את עבודתך החל ב - 9.1.2003.

אנו נשלם לך בהקדם האפשרי את יתרת השכר הנדחה המגיע לך עבור עבודתך.

אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך ונשמח לעמוד לרשותך בהמלצה למקום עבודתך החדש".

למרות ההבטחות במכתב זה, וכן בעל פה, כי הפרשי השכר המגיעים לתובעת ישולמו "בהקדם האפשרי" - כל סכום נוסף לא שולם לתובעת עד היום.