הרטמן נ' בן-חמו ואח'

החלטה

1.הנתבעים שכרו מהתובע, אשר שימש במועדים הרלבנטיים כמיופה כוחה של בעלת הדירה, המצויה ברח' עולי הגדום 16/17 ירושלים, הכל כאמור בהסכמי השכירות שצורפו לכתב התביעה.

2.בכתב התביעה שהוגש בהליך של סדר דין מהיר נטען כי עם פינוי הדירה נותרו חובות לרשויות כמו: מים, חשמל, ארנונה, גז, וועד הבית שהצטברו לסך של 14,960 ₪. כמו כן, נטען כי הנתבעים הסבו נזקים לדירה אשר היה צורך לתקנם.

בנוסף, עתר התובע לחיוב הנתבעים בגין עגמת נפש.

3. ביום 4.5.11 ניתן פסק דין כנגד הנתבעים לאחר שלא הוגש מטעמם כתב הגנה.

4.ביום 26.6.12 עתרו הנתבעים לביטול פסק הדין או לחילופין בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין.

לטענת הנתבעים, רק ביום 16.3.12 נודע להם על קיום פסק הדין כנגדם, עת נפגשו עם ב"כ התובע במשרדו במטרה להגיע להסדר.

הנתבעים העלו במסגרת בקשתם את הנימוקים הנ"ל, כאשר כל אחד מהם די בו כדי להביא לביטולו של פסק הדין.

הנימוק הראשון הינו כי התביעה הוגשה על ידי התובע, בניגוד לאמור בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.

הנימוק השני, היעדר תצהיר מבעל הדין כמתחייב מהגשת התביעה בהליך של סדר דין מהיר.

הנימוק השלישי, היעדר המצאת כתב התביעה לנתבעת מס' 2.

לגוף התביעה נטען על ידי הנתבעים כי אין הם חייבים בתשלום מלוא הארנונה שחלה על הדירה, אלא את החלק היחסי המתייחס למספר החדרים בפועל ששכרו והחזיקו בפועל. כמו כן, טענו כי הערכת הנזקים בכתב התביעה הינה מופרזת וחסרת בסיס. כמו כן, מכחישים הנתבעים כי מגיע לתובע פיצוי בגין עגמת הנפש.

5.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאור חקירת הנתבעים ולאר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל תוך חיובם בהוצאות.

6.עקרון בסיס הוא שיש לתת לכל בעל דין הזדמנות שווה לגישה למערכת השיפוטית. לפיכך, במקרה שבעל דין לא התגונן מפני תביעה שהוגשה כנגדו או נמנע בנסיבות מסוימות מלהופיע לדיון, יכול בית המשפט ליתן כנגדו פסק דין לא לפני שהשתכנע שאכן ניתנה לו ההזדמנות להתגונן בפני התביעה.

לפי החומר שבפני אכן ניתנה ההזדמנות להתגונן בפני התביעה.

אין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שיש לו טענה עניינית לגופו של עניין גם אם אותו צד חטא בסדרי הדין.

המטרה העיקרית היא לדון לגופו של עניין ולהכריע במחלוקת האמיתית.

ניהול ההליך המשפטי, תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל, על דרך של מתן פסק דין בהעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן המביא עמו הכרעה שיפוטית לגופה של תביעה במעמד צד אחד ובלא שנשמע הצד האחר.

לעניין סיכויי ההגנה, על מבקש ביטול פסק הדין להראות ברמה הלכאורית שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולם בגדר הגנת בדים.

על הנתבעים להצביע, בשלב זה, על גרסת הגנה ואין הם נדרשים, בשלב זה, להוכיחה.