הראל נ' כורש ואח'

החלטה

החלטה זו עניינה בקשת המבקשת לפטור אותה מתשלום אגרת המשפט.

הבקשה נלווית לתביעה למתן צו עשה המורה לנתבעים להעביר כספים הנמצאים בחשבון העמותה בה מנהלים.

לטענת המבקשת אין בכוחה לשאת בתשלום האגרה וזאת מחמת חסרון כיס.

בבקשתה טוענת המבקשת כי הינה אמא חד הורית,מאז יולי 99 ועד היום חולה במחלת פרקים נדירה והתרופה המטפלת במחלה איננה כלולה בסל הבריאות ,המבקשת מקבלת קיצבת נכות מביטוח לאומי עבור נכות כללית וקצבה עבור ילד אחד בסך של 3,366 ₪ והיא מבקשת לפטור אותה מהאגרה לאור מצבה הכלכלי והבריאותי.

המבקשת מצרפת לבקשה תיעוד רפואי,תדפיס חשבון הבנק ואישור המל"ל על גובה הקיצבה.

דיון

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות) התשס"ז 2007 מורה לאמור:

”בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה "

בתקנה 19 לתקנות האגרות נקבעו שורה של מקרים בהם קיים פטור סטטוטורי, ובהם ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי וזכאות לייצוג שכזה.המבקשת לא צירפה אישור על עמידתה באחת מחלופות אלו.

כ"כ בתקנה 14(ד)-(ה) לתקנות האגרות נקבעו מספר מסמכים המהווים ראייה לכאורה להעדר יכולת לתשלום האגרה-ובהם :תעודה המעידה על קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או על היותה חייבת מוגבלת באמצעים. חזקה על המבקשת,שאילו עמדה בתנאים האמורים, היתה מצרפת מסמך שכזה לבקשתה ולתצהירה.

משמעותו של מתן פטור מתשלום אגרה היא הטלת ההוצאות המשפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור.

הלכה היא כי בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה,חייב להוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה. נטל ההוכחה בדבר העדר היכולת מוטל על המבקש,ולצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה ועדכנית על מצבו הכלכלי.

המבקשת לא הציגה בבקשתה ובתצהירה תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי כדרישת תקנה 14(א) לתקנות האגרות.

אין בפניי מידע טוב על רכושה, המבקשת אינה מפרטת היכן היא גרה ומהם נכסים והוצאותיה.

בשורה ארוכה של פסק דין נקבע כי על המבקש לפטור מאגרה להיכבד לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענתו,כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו.

מעיון בתדפיס חשבון הבנק שצורף עולה כי לחשבון הבנק הופקדו שיקים כאשר המבקשת אינה מפרטת מקור כספים אלה כך למשל ביום 19/4/2010 הופקד שיק ע"ס 1067 ₪,,ביום 14/6/2010 הופקד שיק ע"ס 2134 ₪ ביום 13/7/2010 הופקד שיק ע"ס 521 ₪ ,ביום 3/8/2010 הופקד שיק ע"ס 8291 ₪ ,ביום 6/8/2010 שיק ע"ס 1000 ₪ ,22/8/2010 שיק ע"ס 2000 ₪ ועוד ועוד שיקים.

בנוסף,מעיון בתדפיס החשבון עולה כי המבקש מקבלת סיוע בשכר הדירה ממשרד השיכון בסך של כ- 1170 ₪.

יתר על כן ,מתקבלים כספים מביטוח לאומי לחשבון הבנק בסך של 7662 ₪ ב28 לכל חודש.

מה גם שהחשבון מחוייב לכרטיסי אשראי בסכומים ניכרים כך למשל ביום 10/5/2010 חוייב החשבון בסך של 11,775 ₪ עבור כרטיס לאומי ויזה ,ביום 10/6/2010 בסך של 13,402 ₪ ביום 11/7/2010 סך של 13,649 ₪ ביום 10/8/2010 סך של 12,376 ₪ וכו'.