הראל נ' ח'אלד ואח' - פסקדין

החלטה

בבקשת נתבע מס' 2 למתן צו עשה וצו מניעה זמני

לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים בבקשת נתבע מס' 2 למתן צו עשה וצו מניעה זמני מצאתי לדחות את הבקשה. להלן אנמק:

1.התביעה מתנהלת בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתק' 214ה' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד-1984, נתבע מס' 2 רשאי היה, בהתקיים תנאים נוספים, להגיש כתב תביעה שכנגד במועד הגשת כתב הגנתו מפני התביעה. בפועל, נתבע מס' 2 לא הגיש כתב תביעה שכנגד אלא רק כתב הגנה מפני התביעה.

2.בהתאם לתק' 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, מתן סעד זמני מותנה בקיום עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה. תנאי זה אינו יכול להתקיים במקרה דנן מהטעם הפשוט כי נתבע מס' 2 לא הגיש תביעה שכנגד ואף לא עתר להארכת מועד הגשתה.

3.בהתאם לתק' 214ה'(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תביעה שכנגד במסגרת הליך של סדר דין מהיר צריכה לקיים אחר אחד משני תנאים אלה:

היא מהווה תובענה בסדר דין מהיר.

נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות.

כאמור, נתבע מס' 2 לא הגיש תביעה שכנגד, אף לא בקשה להארכת מועד הגשתה, ולפיכך לא ניתן לבחון את קיומם של התנאים לעיל. ודוק, נתבע מס' 2 מתעלם בבקשתו מהתנאים הנ''ל ואין הוא מתייחס אליהם כלל ועיקר.

4.למעלה מהצורך, חלק נכבד מהסעד הזמני המבוקש עניינו בשינוי מצב קיים – הריסת קיר מפריד בין מרפסת דירתו למרפסת דירת התובעת ולחילופין השלמת בנייתו – והרי סעד זמני נועד להקפיא מצב קיים ולא לשנותו (אלא בתנאים חריגים ביותר).

5.מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

נתבע מס' 2 ישלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ש''ח וזאת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ב, 20 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: