הראל חברה לביטוח נ' אורן ואח'

פסק דין

לפני מונחות שלוש תביעות שאוחדו בהתאם להחלטת נשיא ביהמ"ש העליון, כב' השופט גרוניס מיום 26/11/12 .

כל שלוש התביעות הוגשו בשל נזקי רכוש שנגרמו לכלי הרכב שהיו מעורבים באירוע "רב משתתפים" מיום 20/3/09 .

לאחר ששמעתי את עדויות שלושת הנהגים שהיו מעורבים באירוע התאונה באריכות, עיינתי בחוו"ד שהוגשו לתיק, בטפסי ההודעה שנמסרו לחב' הביטוח ובתמונות שצולמו מיד לאחר האירוע במקום, נחה דעתי, כי אין מנוס מדחיית התביעות כולן ולהלן נימוקי בקצרה:

הנהגים כולם, ללא יוצא מן הכלל העידו כי היו מעורבים באירוע התאונה, כאשר אף אחד מהם לא ידע לומר באופן פוזיטיבי -וודאי כיצד אירע אירוע התאונה, איזה כלי רכב פגע באיזה כלי רכב אחר וממילא לא ניתן היה ליתן הסברים לכך שהמיקום של כלי הרכב מיד לאחר האירוע , כפי שהדבר עולה מהתמונות שצולמו וצורפו לביהמ"ש, אינו מתיישב עם סדר האירועים כפי שנטען וכן עם מוקדי הנזק אצל כל כלי רכב בנפרד – עניין זה נכון לגבי כל שלושת כלי הרכב שהיו מעורבים באירוע.

למעלה מכך, חלק מהנהגים לא הבין לכתחילה כי מדובר היה באירוע רב משתתפים, על כך למדו הנהגים בדיעבד, לאחר שעצרו את כלי הרכב כתוצאה מהאירוע ומכך, שהנהגים שהיו מעורבים התכנסו לצורך החלפת פרטים בלבד , כאשר גם כאן הוחלפו הפרטים באופן כזה שאין בו כדי לסייע להבנת נסיבות האירוע, דהיינו, באופן סלקטיבי לפי טענות הנהגים במקום האירוע ומיקומם של כלי הרכב ב"זירה".

המסקנה היחידה אליה ניתן להגיע הינה, כי אירע אירוע תאונה, במהלכו היו מעורבים שלושה כלי רכב לכל הפחות (לא נטען על ידי הצדדים כי היה כלי רכב נוסף שהיה מעורב באירוע) ובעטיו של האירוע נגרמו לכל כלי הרכב המעורבים שלפני, נזקי רכוש בסכומים לא מבוטלים.

מעבר למסקנה זו, בהעדר יכולת לקבוע כיצד אירע האירוע ומהן נסיבותיו שהובילו לאותם נזקים, אין מנוס מדחיית התביעות כולן, באשר אף תובעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה לצורך הוכחת האחריות של הצד שכנגד שכן, כאמור הנהגים לא ידעו למסור עובדות/ גרסאות , להבדיל מהשערות שלא מסייעות בידי התובעות, כל אחת בנפרד, לצורך הוכחת התביעה מטעמה.

בשום תביעה, כאשר ביהמ"ש בוחן את האירוע במכלול אל מול הגרסאות של הנהגים וכל חומר הראיות שהיה מונח בפניו וכן בנפרד, ככל שניתן להפריד בין האירוע לעניין חלוקת האחריות, לא הרימו התובעות את הנטל המוטל עליהן לעניין מיהות הנהג שפגע בכלי הרכב וממילא הגורם שגרם לנזק ובמצב דברים כזה, לא ניתן לקבוע מי אחראי לאיזה נזק לצורך הטלת אחריות חלקית, אשר הינה בהחלט אפשרית באירוע רב משתתפים ובלבד שישנה גרסה שניתן לתמוך אותה באמצעות תמונות של הנזק וכד'.

ביהמ"ש ניסה להבין כיצד אירע האירוע תוך התחקות אחר שלוש הגרסאות אל מול הנזקים ואולם בשום אופן לא עלה בידי הצדדים לקבל חיזוק לגרסה אחת מבין השלוש אל מול הנזקים בכל שלושת כלי הרכב ובהעדר אינדיקציה כלשהי להטלת אחריות על מי מטעם הנהגים, דין התביעות כולן להידחות.

נוכח התוצאה אליה הגעתי אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ביחס להוצאות לטובת העדים/ נהגים, שעה שכל התביעות אוחדו ובמסגרתן ממילא הנהגים כולם הינם גם בעלי דין וחלה עליהם חובה להתייצב להעיד ללא שכר, הרי שאין מקום לפסוק לטובתם הוצאות, כל זאת מעבר להוצאות שנפסקו במהלך ניהול ההליך , כך למשל ההוצאות שנפסקו על פי החלטת כב' הרשם הבכיר אדי לכנר מיום 5/11/12 לטובת העד מטעם התובעת, הראל חב' לביטוח, בסך של 250 ₪ אשר ישולמו על ידי התובעת, חב' קרדן רכב בע"מ תוך 30 יום מקבלת עותק פסק הדין.

מזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים כולם בדואר רשום + א.מ.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: