הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ש. שלמה רכב בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 08/11/12 ע"ס 11,854 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 03/02/12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 30/12/13 נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים ושבסיומה הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, שהוגשו ע"י שני הצדדים.

מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. בתביעה שבנדון מעורבת גם תביעתו האישית של המבוטח של חברת הביטוח הנ"ל, כלומר של הניזוק הישיר. המבוטח תובע בתביעה זו את הפסדיו, כלומר את כל אותם הפסדים כספיים שנגרמו לו בתאונה (בגין נזקי רכוש לרכב ולו) ושבגינם לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעים – רכב פרטי מתוצרת טויוטה (להלן: "הטויוטה").

רכב הנתבעת – רכב פרטי מתוצרת פורד (להלן: "הפורד").

מקום התרחשות התאונה: חניון פתוח (בלתי מקורה) במרכז עינב במודיעין.

שעת התרחשות התאונה: 10:15.

המחלוקת

הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעת בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, פרט למחלוקת המסוימת שמובאת ונידונה בסוף פסה"ד.

אין מחלוקת לגבי המקום בו התרחשה התאונה ואין חולק כי כוונתם של נהגי שני הרכבים המעורבים הייתה לצאת ברוורס ממקום חניה. המחלוקת העיקרית בענייננו, היא בשאלה, האם התנגשות הרכבים נגרמה כתוצאה מנסיעה לא זהירה לאחור של נהג הפורד, לאחר שנהג הטויוטה כבר החל לצאת ממקום החניה או כתוצאה מנסיעה לא זהירה לאחור של נהג הטויוטה, לאחר שנהג הפורד החל כבר לצאת ממקום החניה.

גרסת התובעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה

בכתב התביעה נכתב כך: "בתאריך 03/02/2012, עת הרכב הנפגע נהוג על ידי יצחק פלד, יצא מחניה בחניון מרכז עינב במודיעין וכשהבחין ברכב הפוגע יוצא אף הוא מחניה בנסיעה לאחור, עצר את רכבו והחל לצפור, לפתע פתאום הרכב הפוגע שהמשיך בנסיעה לאחור בחוסר זהירות, התפרץ לנתיב עמידתו של הרכב הנפגע ופגע בו".

בטופס ההודעה נכתב כך: "ביום שישי 03.02.2012 בשעה 10:20 רציתי לצאת עם הרכב שלי מהחניה בחניון במרכז עינב- מתחם one במודיעין. הבטתי אחורה וראיתי שהכל פנוי והתחלתי לנסוע אחורה. אחרי כחצי מטר של נסיעה, הבחנתי שברכב מאחורי (ומשמאל) נדלק אור לבן של נסיעה אחורה. עצרתי את רכבי וצפרתי כדי שישים לב אך הוא המשיך בנסיעה פראית ומהירה אחורה. נעמדתי על הצופר אך הוא בשלו המשיך לנסוע בפראות ובמהירות אחורה וימינה שלו ופגע בחלק האחורי של רכבי".

בדיון נאמר כך: נהג הטויוטה רצה לצאת מחניה, הביט אחורנית וראה שאין אדם או רכב שיכול להפריע ליציאתו מהחניה. לאחר שהחל לצאת מהחניה ונסע אחורנית מרחק של בין 50 ל-60 ס"מ, ראה נהג הטויוטה שברכב שמאחוריו (הפורד) נדלקו אורות הרוורס ולכן עצר את רכבו והחל לצפור לפורד. הפורד המשיכה בנסיעה מהירה אחורה ולכיוון הטויוטה עד שפגעה עם הפינה השמאלית אחורית שלה במרכז הפגוש האחורי של הטויוטה.

גרסת הנתבעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה

בכתב ההגנה נכתב כך: "התאונה אירעה עת רכב הנתבעת החל נסיעה לאחור כאשר רכב התובעים הוא שלא הבחין ברכב הנתבעת שכבר היה בסיומה של יציאה מחנייתו ופגע בו".