הקשר המוסיקלי נ' ואאל אבו רג'ב אלתמימי וואי

פסק דין

תחילתו של הליך זה היתה בהגשת שיקים לביצוע בהוצל"פ מדובר ב- 5 שיקים בסך כולל של 10,000 ₪ שנמשכו על ידי הנתבע לפקודת מר מסאלמה.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר ובה טען כי היתה לו חנות לממכר רהיטים. את הרהיטים הוא רכש ממר מסאלמה. מדובר ברהיטים בשווי 32,000 ₪. החנות של הנתבע נכנסה לקשיים, השיקים חוללו, ואז הוסכם, לטענת הנתבע, כי הוא יחזיר את הסחורה ומר מסאלמה לא יפדה את השיקים. לדבריו על אף שאת הסחורה הוא רכש ב- 32,000 ₪ הוסכם שהוא יזוכה רק בסכום של 20,000 ₪ כנגד שיקים שהיו אצל התובע. לכן הנתבע הופתע, לדבריו, מכך שהשיקים הוכנסו להוצל"פ. לדבריו, הוא היה אמור לקבל אותם בחזרה אך מר מסאלמה אמר לו שהם הלכו לאיבוד.

כב' השופט פיינברג קיבל את ההתנגדות שכן היא מעלה הגנה לכאורה נגד התביעה וככל שהנתבע היה מצליח להוכיח שאכן הוא החזיר את הסחורה כנגד השיקים, לא היה מקום לחייב את הנתבע בתשלומים. כב' השופט פיינברג הורה על העברת ההליך לפסים של דיון מהיר והתובע היה אמור להגיש תצהיריו בתוך התקופה שנקבעה. התובע התמהמה בענין אך בסופו של דבר הוגש תצהיר של מר מסאלמה שמאשר שהיו בינו לבין הנתבע יחסי מסחר. מר מסאלמה אישר גם כי הנתבע החזיר לו סחורה, לאחר שהנתבע נקלע לקשיים, אך לדבריו לאחר החזרת הסחורה נותר חוב של כ- 15,000 ₪ ולפיכך הוא לא היה אמור להחזיר את השיקים נשוא תיק זה והוא זכאי לגבות אותם.

נקבע דיון שבו נחקרו מר מסאלמה וכן הנתבע ואחיו, שנתן אף הוא תצהיר בתמיכה לטענות הנתבע.

מחקירת מר מסאלמה עולה כי הוא ערך רישום של הסחורה שהוא סיפק לנתבע וכן רשימה של התשלומים שקיבל ולדבריו, לאחר כל הקיזוזים, כולל החזרת הסחורה נותר חוב. מר מסאלמה העיד כי הוא לא מכיר את התובעת או את שמה וכן לא היה משוכנע שהחתימתה על התצהיר היא חתימתו, ואולם בתורף עדותו הוא עמד על כך שהנתבע נותר חייב סכום העולה על סכום השיקים.

הנתבע ואחיו העידו שהנתבע החזיר סחורה ובכך הסתיים החוב שלו כלפי מר מסאלמה והיה על מר מסאלמה להחזיר את השיקים, אך הוא טען שהם הלכו לאיבוד. בעדותם של השניים התגלו מס' סתירות בין היתר בשאלה מי היה נוכח בזמן החזרת הריהוט וכן בשאלה האם היה רישום על הריהוט שהוחזר ועל החוב שהיה כלפי מר מסאלמה. בנוסף לאמור, בעדות הנתבע עצמו היתה סתירה מסוימת כאשר בהתנגדות טען כי החוב שקוזז כנגד השיקים היה 20,000 ₪ ואילו בעדות דיבר על חוב של 22,000 ₪ שקוזז כנגד החזרת הרהיטים. מכל מקום, הנתבע לא המציא אסמכתא כלשהי המאשרת שהוחזרה סחורה כנגד כל החוב או חתימת ידו של מר מסאלמה המאשרת שהוא צריך להחזיר את השיקים נשוא התיק. ההסבר שנתן לכך הנתבע הוא חלוף השנים והאמון שנתן במר מסאלמה שאיתו עבד 10 שנים.

לאחר עיון בטענות הצדדים ועדויותיהם באתי למסקה כי יש לקבל את התביעה. מחד, אין ספק שהתובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים. התובע קיבלה אותם לאחר שחוללו ולפיכך בודאי שאין לה זכות טובה מזו שהיתה למר מסאלמה בשיקים. מאידך, כיון שטענת הנתבע היא כי אמנם מדובר בשיקים שלו שניתנו עבור סחורה, אך שהוא פרע את השיקים, הנטל להוכיח את הפרעון מוטל עליו. הנתבע לא הצליח לעמוד בנטל זה. מלבד עדות הנתבע ואחיו שהוחזרה סחורה, עובדה שעליה לא חלק גם מר מסאלמה, אין כל עדות או ראיה נוספת שהיה בסחורה שהוחזרה כדי להביא לכיסוי מלוא החוב של הנתבע כלפי מר מסאלמה. טענת הנתבע היא מעין טענה של הודאה והדחה ולפיכך היה עליו להוכיח שאין לו יותר חוב כלפי מר מסאלמה. עצם העובדה שהשיקים נותרו בידי מר מסאלמה והעובדה שאין כל מסמך של מר מסאלמה לפיו עליו להחזיר את השיקים, מלמדת לכאורה שנותר חוב. לאמור לעיל יש לצרף גם את הסתירות בעדויות בין הנתבע ואחיו לגבי מי שהיה נוכח בעת ההחזרה וכן את הסתירה בדברי הנתבע עצמו בקשר לגובה החוב שהיה אמור להיות מכוסה על ידי החזרת הריהוט והתוצאה היא שהנתבע לא הצליח להוכיח שפרע את השיקים נשוא התיק.

אני מחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה ואולם בשל העיכובים שנגרמו כתוצאה מכך שהתובע לא הגיש את תצהיריו במועד והתביעה נמחקה מחוסר מעש וחודשה, אינני קובע שכ"ט.

היה והנתבע לא ישלם לתובעת את מלוא סכום החוב בהוצל"פ בצירוף הוצאות האגרה בבית משפט, תוך 30 יום תהיה התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית מלוא סכום החוב והאגרה.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ז אלול תש"ע, 26 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: