הקדמת ההכרעה ביתר ענייני הצדדים לגירושין שעילתם היחידה היא חוסר הסיכוי לשלום בית

הוגש לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה מיום ח' במרחשוון התש"ף (6.11.19) שבו נקבע כדלהלן:

א.       המשיבה חייבת להתגרש בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.

ב.       המזכירות תפתח תיק סידור גט ותקבע מועד מתאים.

ג.       שאר טענות המשיבה ישמעו רק אחר סידור הגט.

ד.       בשלב זה, המשיבה לא תישא בדמי שימוש עד הכרעת בית הדין בדיון אודות החובות, הכרעה שתתקבל עד תום שלושה חודשים מסידור הגט.

ה.       בהתאם להחלטה הסופית ולבקשת מי מהצדדים ימונו באי כוחם לכונסי נכסים.

ו.        לחילופין, אם המשיבה לא תתגרש במועד שייקבע, עשוי בית הדין לחייבה בדמי שימוש לאלתר.

טענות המערערת הן שתיים:

א.  בית הדין חייב את האישה בקבלת גט ללא שניתן לה יומה בבית הדין האזורי. לא התקיים כלל דיון להוכחות. האישה מעוניינת בשלום בית, מדובר בזוג הנשוי שלושים וחמש שנה. לצדדים חמישה ילדים – ארבעה נשואים ואחת קטינה.

ב.  בית הדין לא הסכים לדון בענייני הרכוש, הכתובה והחובות הרבים שצברה האישה במהלך השנים כדי לתמוך בכלכלת הבית.

לשאלת בית הדין בתחילת הדיון ולדבריו שלאור החומר שבתיק אין כל סיכוי ממשי לשלום בית ארבע־עשרה שנים שאין יחסי אישות בין הצדדים – "בת בגיל ארבע־עשרה לא מדברת עם אביה, יהיה שלום בית? הצדדים ניסו פעם אחר פעם שלום בית אולם זה לא צלח. אם כך, מה הם מבקשים?" הגיב בא כוח המערערת שמבקשים שאחר כל כך הרבה שנות נישואין, לא "ישליכו את האישה לרחוב חסרת כול". ועל כן קודם לגט יש לברר את זכויותיה של האישה: פסיקת הכתובה, חלוקת החובות, חלוקת הרכוש, לרבות המגרש ב[ב'] שלמרות רישומו על שם הגיס יש הוכחות שהוא רק שותף ושילם בעבר תשלומים עבור מגרש זה, ופסיקת מזונות הילדה. רק לאחר מכן ליתן פסק דין לגט.

לדברי המערערת ובא כוחה: מעולם לא התקיים כל דיון להוכחות לא לחיוב בגט ולא לרכוש; האישה לקחה על עצמה חובות רבים לכלכלת הבית – יותר מ־750,000 ש"ח, הבעל העובד בחברה קדישא שם את כל כספו 'בצד' והבריח אותו; האישה פוטרה מעבודתה וכיום אין לה ממה להתקיים והיא נזקקת לקבל סיוע ואוכל מאנשי חסד.

לדבריהם: בדיון האחרון בבית הדין האזורי, שהתקיים ב'אסרו חג' סוכות, בית הדין הפתיע אותם וללא כל הכנה שאל אותם מה ההוכחות שלהם לטענותיהם. מאחר ולא נקבע דיון להוכחות הם לא היו מוכנים לכך, בית הדין האזורי הסיק מכך שאין להם הוכחות, אולם זה אינו נכון.

ביקשתי מבית הדין האזורי צו לגילוי מסמכים ומינוי אקטואר, הצד השני התנגד ובית הדין קבע שיש לחכות לערעור. האישה חסומה בבנק ועל כן אינה יכולה להגיש בקשות ללא צו של בית הדין.

ביקשנו פסיקת מזונות ילדה. בית הדין קבע ילדה "מורדת" ולא חייבו מזונות למרות שזה לא נידון ולא נחקר בבית הדין, והילדה נזקקת לאכול מסלי מזון צדקה. ועל כן גם מבוקש להעביר את התיק להרכב אחר.

הצד שכנגד השיב לטענות:

הבעל הוא זה שנזרק לרחוב ונצרך לשכור דירה. האישה נשארה לגור בבית. הוא עזב על פי החלטת בית הדין כדי שניתן יהיה לבצע גט. והצדדים הסכימו לכך.

אין לדון קודם ברכוש, כי הצד שכנגד ימשוך את זה שנים. כבר ארבע־עשרה שנים שאין לו אישה. ביקשנו רשימת חובות ולא קבלנו אותה. לפני שנתיים ניסה האיש לחזור לשלום בית אולם אין עם מי לדבר.