הפתוח נ' ממן ואח'

החלטה

ביום 9.11.05 הגישה המשיבה תביעה לפינוי כנגד המבקש, מנכס מקרקעין המצוי ברחוב שלמה המלך 8 ברמלה והידוע כגוש 4443, חלקה 31.

בסופו של יום נחתם הסכם פשרה בין המבקש לבין המשיבה ובסעיף 4 להסכם הפשרה נכתב כי המבקש פנה אל המשיבה וביקש לרכוש את הנכס וכי התובעת הסכימה למכור לו את הנכס (המבנה בלבד ללא כל זכויות נוספות בחצר או בבנין כאשר שטח המבנה הינו 36 מ"ר), כאשר המכר יבוצע עפ"י נוהל עסקאות מכר של רשות הפיתוח.

המבקש הגיש את הבקשה לבזיון בימ"ש בטענה שהמשיבה אינה רוצה למכור לו את הנכס, מבקש שביהמ"ש יאכוף על המשיבה באמצעות בזיון בימ"ש את מכירת הנכס.

סבור אני שהליכי בזיון בימ"ש אינם נכונים בנסיבות הענין.

את המדינה לא ניתן לאסור וכנגד המדינה לא ניתן להטיל קנסות.

רשות הפיתוח הינה מוסד המדינה ואם ביהמ"ש יטיל קנס על רשות הפיתוח משמעות הדבר שהמדינה תשלם קנס לעצמה.

בנוסף לכך סבור אני שהבקשה לא נוסחה כראוי, שכן הבקשה היתה צריכה להיות שעל המדינה להתכנס למו"מ עם המבקש על תנאי המכירה.

המבקש לא צירף לביהמ"ש את נוהל עסקאות המכר ברשות הפיתוח כך שביהמ"ש אינו יכול לדעת האם המשיבה פעלה על פי הנוהל או לא.

בכל מקרה סבור אני שמאחר ומדובר בבקשה לאכיפה של מכר מקרקעין, הרי יש להגיש תובענה נכונה בבית המשפט המוסמך.

אשר על כן סבור אני שיש לדחות את הבקשה.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר א תשע"א, 23/02/2011 במעמד הנוכחים.

זכריה ימיני, שופט

הוקלד על ידי: יפעת גייזינגר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: