הפרת חוזה שכירות - עזיבת השוכרים נכס עסקי לפני תום התקופה החוזית

בפני תביעה שעניינה חוזה שכירות וסיומו טרם התקופה החוזית הנקובה בו.

רקע כללי ועובדות שאינן שנויות במחלוקת -

1. התובע, מר יואב ברעם (להלן: " התובע"), הינו בעל הזכויות בנכס בשטח של כ-160 מ"ר באזור התעשיה בנהריה (להלן: " המושכר").
2. הנתבעים, מר גדעון בן שלמה וגב' קולט בן שלמה (להלן: " הנתבע", " הנתבעת" וביחד - " הנתבעים") שכרו את המושכר בהתאם לחוזה שכירות מיום 19/12/2003 (להלן: " החוזה"), על מנת שישמש לעסק אותו ניהלו באותה העת.
3. אין חולק כי תקופת השכירות החלה ביום 1/1/2004 למשך שנה, וכי החוזה הוארך פעם ראשונה בתחילת 2005 ופעם שניה בתחילת 2006 (בהתאם לסעיף בחוזה הכולל אופציה להארכת תקופת השכירות).
4. אין אף חולק כי בפועל, עזבו הנתבעים את המושכר בסוף מאי 2006.

המחלוקת בין הצדדים -

5. לטענת התובע, כאשר הוארך תוקפו של החוזה בתחילת שנת 2006, המשמעות היתה כי הוא מוארך למשך תקופה של 12 חודשים, כלומר - עד סוף דצמבר 2006. לטענתו, עזיבתם של הנתבעים את המושכר טרם תום התקופה החוזית מהווה הפרת החוזה. הוא מסכים כי הוא אפשר לנתבעים לעזוב טרם המועד המיועד לסיום החוזה רק אם ימצאו לו שוכרים חלופיים - אך כיון שהם לא מצאו שוכרים כאמור - הרי שעליהם לפצותו בגין עזיבתם את הנכס בטרם עת. בהתאם, התובע דורש מהנתבעים פיצוי כספי בסכום כולל של כ-90,500 ש"ח, על פי הפריטים כדלקמן :

(א)         תשלום דמי השכירות לגבי החודשים יוני עד דצמבר 2006, כלומר - 7 חודשים X  726$ + מע"מ לכל חודש, ובסך הכל - 26,642 ש"ח.

(ב)          תשלום מיסים עירוניים והוצאות מים וחשמל לגבי המושכר בחודשים יוני עד דצמבר 2006, כלומר - 7 חודשים X  1,200 ש"ח לכל חודש, ובסך הכל - 8,400 ש"ח.

(ג)           פיצוי בגין נזקים למושכר שגרמו הנתבעים בעת עזיבת המושכר בסך של 10,000 ש"ח.

(ד)          פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה, בסך 9,000$, כלומר - 40,500 ש"ח.

(ה)         5,000 ש"ח בגין הוצאות שנגרמו לתובע בגין המאמצים שעשה למצוא שוכרים חלופיים למושכר, לרבות עלויות פרסום ובזבוז זמן.