הפרשנות להגדרת קנבוס כסם מסוכן

1.         על פי האמור בכתב האישום, החזיק הנאשם ברכבו, וזאת בתאריך 4.10.03 שעה 00:10, סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של 106.6 גר' נטו, ללא היתר כדין. העבירה המיוחסת לנאשם הינה החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפק' הסמים המסוכנים.

            על פי הראיות שבחומר החקירה, ואין כל כפירה בעובדות אלו, נמצאו ברכבו של הנאשם שלוש אריזות שהכילו תערובת של קנבוס וטבק, בכמויות של 1.6 גר', 0.05 גר' ו- 0.2 גר' נטו, וכן בקבוק פלסטיק ובו תערובת של זרעים ומעט חומר צמחי, הכל קנבוס, במשקל נטו של 104.84 גר'. במשקל נטו הכוונה לחומר החשוד כסם מסוכן ללא אריזתו, ואין הכוונה למשקל נקי מתוך תערובת או תרכבות, כאמור בתוספת השניה לפק' הסמים המסוכנים (נוסח חדש), (להלן: "הפקודה"), שם נקבע בסעיף ההגדרות כי "גרם נטו" פירושו - "משקל הסם המסוכן נטו מתוך משקל התכשיר, התרכובת, התערובת או התמיסה". בתוספת השניה, בה נקבעו המשקלים שבגינם קמה החזקה בדבר החזקה שלא לשימוש עצמי, כאמור בסע' 31(3) לפק', נקבע המשקל לקנבוס כ- 15 גרם, ולא "גרם נטו".

            לאחר שהתברר לבית המשפט כי רוב רובו של משקל החומר שנתפס הינו זרעים של צמח הקנבוס, ניתנה החלטתי בה הוריתי לתביעה לערוך ולהגיש, באמצעות מז"פ, חוות דעת משלימה בה תנתן תשובה לשאלה מה הוא משקל הזרעים שנתפסו ובאם זרעים אלו ניתנים לשימוש, בין העישון ובין השתילה, והאם השתילים הם במצב ממנו ניתן לגדל צמח קנבוס.

            בחוות הדעת השלימה שהוגשה, מיום 16.1.06, בחתימת המומחית דליה כרמון, בעלת תואר שני בביולוגיה, נקבע כדלקמן:

            הבדיקה נערכה בחומר המצוי בשקית פלסטיק ובה זרעים, בבקבוק פלסטיק ובו זרעים, ושני בקבוקונים, ואריזת פלסטיק ובהן חומר צמחי, וכן אריזות שונות. הזרעים נמצאו כזרעי צמח הקנבוס התרבותי ומשקלם 105 גר' ו- 0.3 גר'. בניסוי הנבטה עלה כשמהכמות הגדלה נבטו כ- 22% ומהכמות הזעירה - לא נתקבלה הנבטה. שאר המוצגים לא נבדקו.

            בהערה 6 לחוה"ד כותבת המומחית כדלקמן:

"לתשומת לבכם למרות שלפי פק' הסמים המסוכנים ניתן לראות בזרעי הקנבוס סם מסוכן  (שהרי הם מהווים חלק מצמח הקנבוס), החומר הפעיל כצמח הקנבוס - THC, אינו נמצא בזרעים".

בעקבות ממצאים אלו, טוענת ב"כ הנאשם כי הזרעים, שהם החלק הארי של החומר שנתפס בידי הנאשם, אינם סם מסוכן כהגדרתו בפקודה. משנשמעה טענה זו, לה התנגדה המאשימה, התבקשו ב"כ הצדדים והגישו את טענותיהם בנושא זה בכתב.

2.         שני הצדדים מתייחסים בסיכומיהם להגדרת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה בפק', בה מוגדר "קנבוס" כדלקמן: -

"כל צמח מסוג קנבוס וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו, אך למעט שמן המופק מזרעיו".

            ב"כ הנאשם טוענת, לחיזוק טענתה את הטענות הבאות:

            א.         הגדרת סם מסוכן שבפקודה מתייחסת בכלליות לחומרים המפורטים

בתוספת הראשונה ומשנאמר "צמח הקנבוס וכל חלק ממנו", ואין פירוט של החלקים בצמח, והזרע אינם מופיע במפורש בהגדרה, מכאן שההגדרה היא של הצמח השלם, כולל כל חלקיו, אך לא הזרע בנפרד, וזאת במיוחד כאשר החומר הפעיל אינו מצוי בזרעים.

ב.         ההגדרה ממעטת את השמן המופק מהזרעים, ומכאן שאין זה סביר שהזרע ממנו מופק השמן, ואין בו את החומר הפעיל, יחשב כסם מסוכן.

ג.          הגדרת "זרע הצמח" במילון ביולוגי הינה "יחידת הרבייה המינית של הצמח" או - "איבר צמחי המהווה את דור ההמשך של הצמח", כך שמהבחינה המדעית, אין מדובר בחלק אינטגרלי של הצמח השלם ו הזרע הוא יחידה נפרדת מהצמח.

ד.         החזקה בסם מסוכן התפרשה בפסיקה על פי עקרון השליטה בחומר,  דהיינו, היכולת, במהלך הרגיל של הדברים, להגיע לעשייה פיזית בחפץ. מכאן שהחזקת זרע, שאין בו חומר פעיל, אין בה כדי לעשות "שימוש" בסם מסוכן כהגדרת הפקודה.

ה.         העדר חומר פעיל בזרע, היסוד המסוכן שהסם, מחייב את המסקנה שהזרע אינו בגדר סם מסוכן, כאמור בפקודה.

לב"כ המאשימה טענות נוגדות והפוכות:

א.         הגדרת הקנבוס מרחיבה ומציינת "וכל חלק ממנו", דהינו, הוראת החוק מכלילה את כל חלקי הצמח, ללא גריעת כל חלק שהוא ממנו.