הפטר לחייבת תוך החרגת חוב של בנק

א. XXXX היא אישה בת 60, נכה, סובלת מבעיות רפואיות רבות, חוותה התעללות פיזית ומינית קשה, אושפזה תקופה ממושכת בבית חולים לבריאות הנפש, והיא חייבת בהליכי הוצאה לפועל מזה שלושה עשורים. א. XXXX היא חדלת פירעון, הוכרזה בשנת 2000 כחייבת מוגבלת באמצעים, ומזה עשרים שנים לפחות משלמת א. 100 ₪ בכל חודש, לטובת חובות שנצברו כדי מעל ל- 800,000 ₪. הגיעה השעה ליתן לא. XXXX מזור, להטיל עליה אור ולפתוח פתח רחב על מנת שתוכל ללכת לקראתו, לאפשר לה יציאה לדרך חדשה ולהביא אותה לכדי שיקום כלכלי וכללי, ויפה שעה אחת קודם. בהחלטה זו שלהלן אפרט על הדרך שבה ניתן לאפשר לא. את יומה, ואת דרכה לשיקום, גם אם בהסתייגות מסויימת.

לפניי בקשת א. XXXX, החייבת בתיק איחוד זה, למתן צו הפטר מחובותיה. מנגד הוגשה התנגדות אחת, של נושה חיצוני, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"). לטענת הבנק, בי היתר, אין מקום ליתן הפטר משנוצרו התחייבויות חדשות ומשהתנהלות החייבת היא חסרת תום לב. לחילופין, ביקש הבנק להחריגו מהחובות הכלולים תחת צו ההפטר, אם וככל שינתן.

על מנת ליתן החלטה בבקשה ובהתייחס לכלל כתבי הטענות, כפי שעלה בפניי במעמד הדיון וסיכומי הצדדים בסיומו, השלמות המסמכים והטענות, ניסון חוזר ונשנה להביא לכדי הסדר וכיו"ב, עומדות כעת לפניי שתי שאלות עיקריות: א. האם יש מקום להחריג את הבנק כנושה חיצוני, בשים לב להתנהלות החייבת כלפיו ובעניין בקשתה למתן צו הפטר? ב. ככל שיש מקום להחריג את הבנק, מה יעלה בגורל הבקשה למתן צו הפטר כלפי כל יתר הזוכים בתיק איחוד זה, והאם ניתן בכל זאת ליתן הפטר בשים לב להתנהלות החייבת?

שאלות אלו הן אמנם עיקריות, אך הן כוללות שאלות משנה, שאתייחס אליהן תוך כדי מתן ההחלטה להלן.

הליכי הפטר על פי חוק ההוצאה לפועל

הליך ההפטר על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") נועד לאפשר לחייבים לקבל במסגרת זו את ההפטר שהיו זכאים לקבל לו פנו להליך של פשיטת רגל. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת רגל לא יקבלו הפטר גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וראו לעניין זה דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה – 2015, ה"ח 933, עמוד 788-789 (להלן: "דברי הסבר להצעת החוק").