הפ"ב 9978-11-15 זבולון - עדירן בע"מ נ' שללאשוילי - פסקדין

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה לחתימה על פסיקתא, התגובה והתשובה לתגובה, סבורה אני כי יש ליתן פסיקתא המשקפת את התוצאה האופרטיבית של פסק הבוררות כפי שאושר בפסק הדין מיום 6.12.2015 (להלן: "פסק הדין"), ושל החלטתי מיום 6.12.2015 בבקשה להארכת מועד, זאת ללא כל שינוי או תוספת, ראו, תקנה 198 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984; רע"א 426/09 סאלח נ' חברת אזהר, חברה לפיתוח נכסים (20.7.2009). כן ראיתי להפנות לדברי פרופ' אוטולנגי, בספרה בוררות - דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת) 2005, עמ' 900: "בצד אישור הפסק, יכול ביהמ"ש, על פי בקשת אחד הצדדים, גם להוציא פסיקתא לפי תק' 198 לתקנות סדר הדין האזרחי... כאשר החיובים שבה הם אלה אשר נקבעו בפסק הבורר".

נוכח העובדה שהפסיקתא צריכה לשקף את החיובים שנקבעו בפסק הבוררות, ומשאין בפסק הבוררות התייחסות לתשלום הפרשי הצמדה וריבית, לא ראיתי להידרש במסגרת זו למחלוקת בעניין המועד ממנו יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית על חיובי פסק הבוררות.

במסגרת בקשה למתן פסיקתא, לא ראיתי לדון בטענות אם חיובי פסק הדין המאשר את פסק הבוררות בוצעו, אם לאו. מקומן של מחלוקות בעניין זה, ככל שתיוותרנה כאלה, בהליכי הוצל"פ.

כן לא ראיתי להידרש לטענות המשיב בדבר בקשה חדשה לביטול פסקי הבוררות שהוגשה על ידו נוכח ראיות חדשות שעל פי הנטען התגלו לאחר שניתן פסק הדין. פסק הדין המאשר את פסק הבוררות שניתן על-ידי הבורר ניסים שובל ביום 14.5.2015, ופסק הבוררות המשלים מיום 1.11.2015, שריר וקיים ואף אושר על ידי בית המשפט העליון (רע"א 177/16 שללאשוילי נ' זבולון עדירן בע"מ (9.1.2016)). בנסיבות אלה, המבקשת זכאית לפסיקתא על פי פסק הדין המאשר את פסק הבוררות, זאת בהתאם לחיובי פסק הבוררות וההחלטה מיום 6.12.2015.

פסיקתא תיחתם בנפרד, בהתאם לאמור בהחלטה זו.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.