הפ"ב 8314-08-16 - פסקדין

1.החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר.

2.ברקע, בוררות דו-שלבית, ופסק בורר שניתן ביום 16.5.16.

3.ואולם, על פי נספחי הבקשה שצורפו, גם לאחר פסק הבורר נתקיימו מהלכים בכללם דיון ביום 13/6, והחלטה בעקבות אותו דיון שנמסרה ביום 6/7. בהינתן שניתן לראות החלטה זו כהשלמה של פסק הבורר, ולכאורה, תמונת המצב, לפחות גובלת בכך, הרי בפני בית המשפט הליך בוררות שהגיע לסיומו שבועיים לפני פגרת בתי המשפט, העוצרת, ממילא את מירוץ הזמן, וספק אם בקשה זו בכלל נדרשת.

4.פסיקתא נחתמה על ידי בורר הערעור ביום 14/7.

5.בשים לב למועדים המאוחרים כדלעיל ולאמור בסעיף 27 לחוק הבוררות, ונוכח פגרת בתי המשפט, ייתכן, כאמור, שאף לא נצרכה כלל בקשה זו.

6.בית המשפט נתן את דעתו בכובד ראש לעמדת המשיבים על נספחיהם. אכן התנהלה בוררות ממושכת מאד, ואכן בפי המשיבים גם טענות רבות לגופה של מחלוקת, שלא בשונה מהמבקשת, שגם היא מלאה טענות כרימון כלפי פסיקת הבורר. כללית נמצא להעיר, שטיעוני הצדדים ותגובותיהם משקפים עד כמה טעונה מערכת היחסים בין הצדדים, ואולם, לא יהא נכון בנסיבות אלה לגרור את המחלוקות המהותיות למסגרתה הצרה של בקשה זו: לצורך הבקשה להארכת מועד, ככל שהיתה היא בכלל נחוצה, די באמור, ולא יהא נכון להשתית החלטה זו על כל דיון בגופן של טענות, ואף לא על התמשכות הליכי הבורר עד עתה.

7.ייתכן שביחס למועד סיום ההליך, לא היה הבורר חד לחלוטין, וייתכן שקיבל הדבר ביטוי באי-בהירות ביחס למועד הפסיקה המהווה סיום ממשי של הליך הבוררות. ואולם, על פני הדברים, אין בפני בית המשפט מבקשת שלאחר פסיקת הבורר נקלעה לגרירת רגליים, ומלמדת תמונת המצב, ובמובהק, על אי-בהירות כנה ואמיתית בדבר מועד סיום הבוררות. העובדה שנערך דיון בפני הבורר לאחר פסיקתו, ופסיקתא שנחתמה פחות משבוע לפני הפגרה, מצביעים על כך. וייתכן, כאמור, שבנסיבות אלה, על הפרק בקשה שהוגשה בשל זהירות יותר מאשר בשל צורך דיוני אמיתי.

8.לא אלה הן הנסיבות בהן ראוי למנוע מהמבקשת להגיש את בקשתה. ער אני לטענות בכיוונים רבים ושונים מצד המשיבים, לרבות כלפי סעיפים ונספחים בבקשה, אך דומני, חרגו המשיבים לחלוטין מהנצרך והרלוונטי לבקשות במישור המועדים. ועל פני הדברים, אין הדעת נותנת שמחלוקות לגופן, אולי, לגיטימיות לעצמן, יכריעו את גורל בקשה זו, שהקשרה – מוגבל.

9.בקשת ביטול תוגש תוך 45 יום ממועד חתימת הפסיקתא, כשימי הפגרה אינם נכללים במניין הימים, כמצוות התקנות הנוגעות לפגרה.