יוסיפוב נ' פרץ ואח'

עניינה של הבקשה:

התובענה הנוכחית עניינה אישור פסק בורר.

השאלה המצריכה הכרעה במסגרת הנוכחית היא האם אכן מדובר בפסק בורר כטענת המבקש או כהסכם ראשוני שאינו עולה כדי פסק בוררות, כטענת המשיבה שמעונה פרץ. המשיב 2 לא הגיש עמדה בתיק זה ולפיכך יקראו הצדדים הרלבנטיים בהתאמה "המבקש" ו/או "יוסיפוב" ו "המשיבה" ו/או "פרץ".

רקע:

בין המבקש יוסיפוב לבין עמיאל בן משיח המנוח (להלן: "המנוח") התגלעה מחלוקת כספית ובעקבותיה ניתן פסק דין של בית דין צדק לממונות ביום כ"ו באדר א' תשנ"ז 5.3.97 לפיו חייב יוסיפוב למנוח סך של 259,300 דולר ארה"ב. פסק דין זה אושר כפסק בורר בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 13.4.1997. מכוחו נרשם ביום 16.4.1997 צו עיקול על דירת המגורים של המבקש יוסיפוב.

בחלוף השנים, התקשר המבקש לעסקת רכישה עם צד ג' למכר הדירה.

מאחר ולא ניתן היה לרשום את זכויות הרוכש על הדירה, לאור העיקול שרבץ עליה לטובת המנוח, פנה המבקש בתביעה לביטול עיקולים לבית הדין צדק בבני ברק, זאת ביום ה' בתמוז תשע"ד 3.7.2014.

הדיון התקיים ביום כ"ה בתמוז תשע"ד 23.7.2014 ובסיומו, נערך המסמך שאישורו כפסק בורר מתבקש כאן.

יצוין כי ההליכים בבית דין צדק לא הסתיימו עם חתימת המסמך הנוכחי ובעקבות השנים התקיימו שם דיונים נוספים.

נתון זה גם הובא לפני בית המשפט המחוזי אליו הוגשה בקשה לביטול העיקולים במסגרת ת.א. 59887-02-15 בבית משפט זה.

המסמך שאישורו נתבקש:

המסמך הרלבנטי שאישורו כפסק בורר מתבקש כאן, הינו מסמך הנושא בכותרתו את המילה "הסכם". המסמך נערך בבית הדין צדק בני ברק, ברשות הרב קרליץ בתאריך הנקוב בו, כ"ה תמוז תשע"ד בתיק 8952 שם.