הפ"ב 38952-08-13 עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל נ' ביכורי הארץ בע"מ ואח'

בין המבקשת (להלן: "היכל שלמה") לבין מר ישראל ארלנגר (להלן: "ארלנגר") מתנהלים הליכים שונים הנוגעים להסכם שכירות לאולם אירועים. הסכם השכירות בו מדובר, נספח ב' לכתב התביעה, נערך בין עו"ד עופר זמיר, שהיה כונס הנכסים הזמני על אולם האירועים בבניין היכל שלמה לבין "ישראל ארלנגר ת.ז. ... (ו/או חברה בהקמה מטעמו)". בסעיף 21 להסכם קבעו הצדדים לו כי:

"בכל מקרה של מחלוקת בקשר להסכם זה לרבות בנוגע למימוש הביטחונות על ידי המשכיר, מוסכם כי חילוקי הדעות יועברו להכרעתו של הראשון לציון הרב שלמה עמר ו/או מי שיבוא במקומו כרב הראשי לישראל – הראשון לציון ו/או מי שימונה על ידי מי מהם...

סעיף זה מהווה הסכם בוררות ללא כל צורך בחתימת שטר בוררות או מסמך נוסף כלשהו."

החתימות על ההסכם נעשו על ידי עורך הדין זמיר וכן על ידי השוכר, שכתב בכתב יד "ארלנגר ב' חב' בהקמה".

מכוחו של הסכם זה בין היתר התקיימו הליכי בוררות בפני בית הדין לדיני ממונות שליד הרבנות הראשית קריית אונו וכן הליכי בוררות בפני הרב ירון כהן. הרב כהן נתן פסק בוררות ביום 2.9.11, בגדרו חויבה היכל שלמה בתשלום סך של 20 מיליון ₪ וכן הוצאות משפט. ארלנגר הגיש בקשה לאישור פסק בורר ואילו היכל שלמה הגישה בקשה לביטול הפסק (הפ"ב 23165-11-11, 10234-12-11). בית משפט זה (כב' השופט מ' בר-עם) הורה על ביטול פסק הבוררות ודחה כפועל יוצא מכך את הבקשה לאישורו. במסגרת פסק הדין כתב בית המשפט גם את הדברים הבאים:

"משבוטל פסק הבוררות היה על הצדדים לשוב לכאורה להתדיין לפני הבורר, ואולם לא מצאתי מקום להורות כן, הן בשל התנהלותו ועמדתו, כי אינו מעוניין בהמשך ניהול בוררות בין הצדדים והן בשל מכלול נסיבות העניין.

משהסכימו הצדדים, בהסכם, על מנגנון למינוי בורר, יתבקש כב' הרב הראשי עמר למנות בורר אחר בעניינם, זאת על פי פנייה של צד מעונין, לרב הראשי, בצירוף העתק מפסק הדין."