הפ"ב 38935-04-11 בנק הפועלים בע"מ ואח' נ' פרויליך ואח' - פסקדין

1. תיק זה הועבר לטיפולי לאחר סיום הטיפול בו על ידי סגן הנשיא, כב' השופט א' יעקב ובו הונחו לפני 3 בקשות כדלקמן:

1. בקשה 24- בקשה מטעם המנהל המיוחד.

2. בקשה 27 - בקשה של כונס הנכסים הזמני למתן הוראות.

3. בקשה 28- בקשה של בנק הפועלים למימוש שעבודים ומינוי כונס נכסים (בהתאם להוראות פסק הדין שניתן בגדר ההליך שבכותרת).

   2. רקע ההליכים הוא פירוקה של חברת גראנד סנטר (בפירוק) (להלן: "גראנד סנטר") ומינוים של בעלי התפקיד הבאים:

   א. עו"ד יואל פרייליך הוא המנהל המיוחד (להלן: "המנהל המיוחד") של חברת גראנד סנטר, אשר ביום 16.12.2014 ניתן צו לפירוקה (להלן: "מועד צו הפירוק"). המנהל המיוחד מונה, בין היתר, כדי לכנס את כלל נכסי גראנד סנטר לטובת כלל הנושים.

   ב. יחד עם זאת, לבקשת בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), מונה ביום 11.2.2015, עו"ד אהוד ארצי ככונס נכסים זמני (להלן: "הכונס", ו"מועד מינוי הכונס", בהתאמה), לשם מימושו של נכס ספציפי לטובת הבנק כנושה מובטח הידוע כגוש 7094 חלקה 18 תתי חלקות 44-47 בדרך השלום 7 א' בתל אביב (להלן: "המקרקעין") במסגרת זו ניתנו לו גם הסמכויות לממש את המקרקעין ולגבות שכירות מדיירי המקרקעין.

    

   1) הבקשה הראשונה –מטעם המנהל המיוחד [בקשה 24]:

   3. בבקשה זו מבקש המנהל המיוחד להורות, כי האחריות לתשלום החשבונות השוטפים ביחס למקרקעין (לרבות: ארנונה, מים וחשמל), תחול על הכונס ותשולם מקופת הכינוס, החל ממועד מתן צו הפירוק ולא ממועד מינוי הכונס. כן מבוקש כי הכונס יודיע לרשויות להעביר את החשבונות השוטפים על שמו וכי כל התשלומים השוטפים ביחס למקרקעין יחולו על הכונס, גם אם נצברו טרם מינויו (אך לאחר צו הפירוק) ויהוו "הוצאות פירוק" שיש להן קדימות ראשונה לתשלום.

   4. הכונס מתנגד חלקית לבקשה, ומסכים לנשיאה בתשלום ביחס לתקופה שממועד מינויו ככונס בלבד. לטענתו, החלו להגבות דמי השכירות בגין המקרקעין על ידו רק החל ממועד מינוי הכונס. כן טוען הכונס, שנמסר לו מדיירי המקרקעין כי דמי השכירות בגין התקופה שבין מועד צו הפירוק לבין מועד מינוי הכונס (להלן: "תקופת הביניים", אשר אורכה כחודשיים) , הועברו ישירות לחברה (וממילא לא יכולים היו להגיע ל קופת הכינוס שכן הליך הכינוס טרם החל בתקופת הביניים). לפיכך, יש לחייב את קופת הפירוק של החברה בתשלומים השוטפים אשר חלו בתקופת הביניים. המנהל המיוחד מתנגד כאמור לנשיאה כלשהי של קופת הפירוק בתשלומים, וטוען כי התשלומים השוטפים על הנכסים אמורים לחול על הכונס ולהשתלם מקופת הכינוס גם ביחס לתקופה שטרם מינוי הכונס.

   5. לטענת המנהל המיוחד בתשובתו, בקשת הכונס כי קופת הפירוק (של המנהל המיוחד) היא שתישא בתשלומים השוטפים של המקרקעין בתקופת הביניים מנוגדת לפסיקה ולכללי הצדק בדיני קדימה, שכן התשלומים השוטפים בגין המקרקעין נחשבים כ"הוצאות פירוק" הקודמות לכל תשלום הצריכות להיות משולמות מתוך הפירות שמניב המקרקעין . כן טוען שאילו כלל לא היו מתקבלים דמי שכירות בגין המקרקעין, ברי כי קופת הכינוס לא היתה פטורה מהוצאות הפירוק (=התשלומים השוטפים) בגין המקרקעין מתוך התמורה הסופית שתתקבל ממכירת הנכס. כן טוען הוא, כי מרגע מועד צו הפירוק חברת גראנד סנטר כלל אינה קיימת, והוא לא קיבל דמי שכירות מדיירי המקרקעין בגין תקופת הביניים, בין היתר משום שהבנק ביקש כי הכונס ימונה לניהול המקרקעין. המנהל המיוחד טוען עוד, כי מאחר שהכונס שולט באופן אבסולוטי במקרקעין ולו הזכות הבלעדית לממש את המקרקעין ולגבות דמי שכירות מן הדיירים - קופת הכינוס היא שחייבת בתשלומים השוטפים החלים על הנכס. ולבסוף טוען המנהל המיוחד, כי קבלת טענת הכונס תוביל לכך שהעלויות לתקופת הביניים ישולמו מקופת הפירוק (כך שכלל הנושים יישאו בהן, למרות שמדובר בנכס מובטח עבור הבנק).

   6. אין מחלוקת בין הצדדים כי תשלומים החלים ממועד הכינוס חלים על הכונס. המחלוקת היא אך ביחס לתשלומים הקודמים למועד מינוי הכונס לתפקידו. בעניין זה דעתי כדעת המנהל המיוחד ורואה אני עין בעין את האמור בתשובתו. המדובר בחברה שבפירוק, וכונס הנכסים מונה באופן קונקרטי לממש את נכס המקרקעין. בקשת הכונס כי קופת הפירוק (של המנהל המיוחד) היא שתישא בתשלומים השוטפים של המקרקעין בתקופת הביניים, מנוגדת לפסיקה ולכללי הצדק בדיני קדימה, שכן התשלומים השוטפים בגין המקרקעין נחשבים כ"הוצאות פירוק" הקודמות לכל תשלום הצריכות להיות משולמות מתוך הפירות שמניב המקרקעין . ברי שאילו לא היו מתקבלים כלל דמי שכירות בגין המקרקעין, הרי שקופת הכינוס לא היתה פטורה מהוצאות הפירוק (=התשלומים השוטפים) בגין המקרקעין מתוך התמורה הסופית שתתקבל ממכירת הנכס. מרגע מועד צו הפירוק חברת גראנד סנטר כלל אינה קיימת, ומשמצהיר המנהל המיוחד כי לא קיבל דמי שכירות מדיירי המקרקעין בגין תקופת הביניים, בין היתר משום שהבנק ביקש כי הכונס ימונה לניהול המקרקעין, הרי שאין לחייב את קופת הפירוק לשאת בתשלומים אלו. ברור גם שהכונס שולט במקרקעין ולו הזכות הבלעדית לממש את המקרקעין ולגבות דמי שכירות מן הדיירים ועל כן גם חובת התשלומים השוטפים בגין הנכס חלה על קופת הכינוס. ולבסוף מקובלת עלי הטענה, כי קבלת עמדת הכונס תוביל לכך שהעלויות לתקופת הביניים ישולמו מקופת הפירוק ולמעשה חיובם של כלל הנושים לשאת בהן, למרות שמדובר בנכס מובטח בלעדית עבור הבנק. תוצאה זו אינה צודקת ואין לה מקום (לעניין זה ר' גם בש"א (מח' ת"א) 14560/01 (פש"ר 1717/00) עו"ד אורית גדיש כונסת נכסים נ' רו"ח אריה חן מנהל מיוחד (מיום 14.10.01).

   7. אעיר כי יתכן ולו אכן היתה קופת הפירוק מקבלת את דמי השכירות כנטען, היה מקום לשקול תוצאה שונה, ואולם, משמצהיר המנהל המיוחד כי לא כך היא, אין מקום לחיובה.

   8. לפיכך הנני קובע, כי האחריות לתשלום החשבונות השוטפים ביחס למקרקעין (לרבות: ארנונה, מים וחשמל), תחול על הכונס ותשולם מקופת הכינוס, החל ממועד מתן צו הפירוק (16.12.14) ולא ממועד מינוי הכונס (11.2.15). הכונס מתבקש לעדכן ברשויות השונות דבר האמור ולדאוג להעברת החשבונות על חשבון הכינוס.