הפ"ב 38488-10-15 - פסקדין

1.עניינה של החלטה זו בשתי בקשות של המשיבים בתובענה לביטול סעיף 2 להחלטה מ-3.11.15, אשר נקבע בו כי יעוכבו הליכי הבוררות בין הצדדים, ולחיוב המבקש בתובענה בהפקדת ערובות להוצאותיהם בהליך דנן (מכח תקנה 519 לתקסד"א) ולנזקים שלהם בשל הסעד הזמני שניתן למבקש (מכח פרק כ"ח לתקסד"א).

2.שקלתי את מכלול טענות הצדדים.

3.צודקים המשיבים כי לנוכח האופי והתוכן של פסק הבוררות (אישור הסכם פשרה שהמבקש אינו צד לו) ושל ההחלטות שמבוקש ביטולן, אין הצדקה למנוע עתה סיומם של הליכי הבוררות בכללותם, תוך שלאחר סיומם ניתן יהיה לפעול כלפי כל ענייני הבוררות (לרבות הפסק שביטולו מתבקש עתה) בדרכים מתאימות. כך הוא במיוחד כשכבר הוגשו סיכומים בהליך הבוררות וכל שנותר הוא ליתן את הפסק שיסיים את ההליך. גם מאזן הנוחות של הצדדים נוטה בעליל לתוצאה זו. במצב הדברים האמור ובהינתן החלטה כנ"ל, אין מקום לחששותיו של המבקש מפני המשך הליכי הבוררות ומכל מקום, טענותיו אינן מצדיקות תוצאה שונה לגבי מה שעל הפרק עתה.

אשר על כן, מבוטל העיכוב הזמני שבסעיף 2 להחלטה מ-3.11.15.

4.בנסיבות המקרה דנן – ובעיקר משום שהמבקש הוא תושב ישראל – אין הצדקה לחייב את המבקש בערובה להוצאות המשיבים, גם בהינתן הטרוניות שלהם כלפי מה שהוא עותר לו בתובענתו.

5. לעומת האמור לעיל, יש הצדקה לחיוב המבקש בערובה בעניין הסעד הזמני. זאת מפני שבמצב הדברים הרגיל מותנה סעד זמני בערובות מתאימות ובמיוחד משום שבמקרה דנן מתברר עתה כי נראה שלא היה מקום לעתור לסעד הזמני ולעמידה על קיומו.

6.בהמשך לקביעה דלעיל:

אם המבקש בתובענה יודיע עד 10.4.16 כי הוא מסכים למחיקתה תוך אפשרות לפעול כנ"ל, לא יהיה צורך לחייבו בערובה כלשהי ולא יהיה חיוב מיידי בהוצאות וכל הנחוץ בקשר לכך יישקל ע"י הבורר.

אם המבקש בתובענה יעמוד על המשך ההליכים בה, הרי שהם יימשכו רק לאחר פסק הבורר ויהיה על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט עד 1.5.16 סך 40,00 ש"ח או ערבות בנקאית בסכום זה להבטחת פיצוי למשיבים בגין נזקים בעקבות הסעד הזמני. במקרה כזה גם יחויב המבקש בהוצאות בגין הבקשות שהוכרעו עתה בסמוך למתן הודעה כזו.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, כ"ה באדר ב' תשע"ו, 4 באפריל 2016.