הפ"ב 31507-06-15

בקשה להעברת הבוררת מתפקידה

1. בעקבות סכסוך הנוגע לחוב נטען, בעקבותיו נפתח תיק הוצל"פ למימוש שטר חוב, הגיעו הצדדים להסכמה למינוי כב' השופטת בדימוס ורדה אלשייך (להלן-הבוררת) על מנת שתדון במכלול הטענות ההדדיות שיש לצדדים זה כלפי זה.

2. הבקשה להעברת הבוררות מתפקידה נסמכת על אמירת הבוררת בישיבת הבוררות השנייה שהתקיימה לפניה, לפיה סיפרה לבעלי הדין כי באירוע חברתי כלשהו ניגש אליה עו"ד מסוים, ששמו לא ננקב, ואמר לה כי המבקש, המנהל אצלה בוררות, הינו "אח של רונית". הבוררת הסבירה כי הקשר שלה עם אותה רונית, שהינה האחראית על יחסי הציבור של הסקר בתל השומר, מתמצה ב"פגישה של פעם בשנה בסקר", וכי חרה לה על הפניה אליה. על יסוד תקרית זו ביקש המבקש להפסיק את הבוררות בפני הבוררת "מאחר ואינו מעונין במשוא פנים לטוב ולרע", הגם שהבוררת הודיעה שאיננה רואה כל מניעה להמשיך ולנהל את הבוררות, וכי חשפה בפני הצדדים את השיחה רק מחמת חובת הגילוי.

3.חוששני כי מדובר במהומה על לא מהומה.

ההלכה בסוגיית העברת בורר מתפקידו המוסדרת בסעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ולפיה רשאי בית המשפט להעביר בורר מתפקידו "אם נתגלה שהבורר איננו ראוי לאמון הצדדים", ידועה ואין צורך להכביר עליה מילים. המבחנים להעברת בורר מתפקידו מקבילים למבחנים המיושמים בבקשה לפסלות שופט, עך נדרש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים.

4.העובדה שכבוד הבוררות חשפה בפני בעלי הדין אמירה שנאמרה לה, שלא ברצונה, ושלא בשליטתה, רק מחמת חובת ההגינות וחובת הגילוי, אין בה כדי להעיד על קיומו של חשש למשוא פנים. העברת בורר מתפקידו אינה עניין של מה בכך, ונדרש אדן ראייתי רב משמעות על מנת לעבור את המשוכה האובייקטיבית של החשש הממשי למשוא פנים.

לא כך הוא המצב בענייננו. העובדה שכבוד הבוררות נפגשת באקראי פעם בשנה עם אחות המבקש, רק מחמת תפקידה של זו האחרונה בסקר הנערך בתל השומר, הינה שולית ולא ניתן לומר שבגינה קם חשש למשוא פנים. למעלה מהצורך ייאמר שלו היה די באמירה מעין זו הנאמרת לבורר או לשופט, שלא בשליטתו, כדי להעבירנו באופן אוטומטי מתפקידו, היינו נותנים בכך כלי הרסני לבעל דין שאיננו שבע נחת מזהות הבורר או השופט לעשות בו שימוש, והדעת איננה סובלת זאת.

5.הבקשה להעברת הבוררת מתפקידה נדחית בזאת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' אב תשע"ה, 17 יולי 2015, בהעדר הצדדים.