הפ"ב 30672-08-15 - פסקדין

1.עניינו של פסק דין זה בתובענה שהוגשה בשנת 2015 לביטול פסק בורר, שניתן במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית כבר בשנת 2006 ואושר ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים עוד בשנת 2010 (בפס"ד מ-8.8.10 בה"פ 5444/06). אישור זה קיבל משנה תוקף, כשבר"ע עליו (רע"א 7192/10) נדחתה ע"י בית המשפט העליון (ב-13.2.11).

2.התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הביע תמיהה על מקום הגשתה ועל אופייה. כך נאמר בהחלטה שם (מ-6.10.15):

"בטרם אדרש לבקשת הביטול, אף לבקשה למחיקה על הסף, יואיל ב"כ המבקשת להסביר כיצד מוסמך בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדון בבקשה לביטול פסק בורר שניתן בשנת 2006, אף שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בפסק דינו מיום 08.08.2010, והפך לחלוט עם דחיית בקשת רשות הערעור על ידי בית המשפט העליון ביום 13.02.2011.

נראה שלכאורה יכולה הייתה המבקשת, לכל היותר, להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה עצמאית לביטול פסק הדין המאשר, וזאת מבלי שאביע עמדה באשר לסיכויי תביעה שכזו, אם בכלל. רק אם הפסק המאשר יבוטל, תוכל המבקשת, לכאורה, אם תחצה את משוכת הזמן, אף משוכות אחרות, להתמודד עם טענת הביטול נושא הבקשה שלפני.

תמהתני כיצד הבקשה לביטול, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אינה מתמודדת עם קשיים אלו, משל העבר נמחק כלא היה".

3.בהחלטה מ-18.10.15 הועברה התובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, מבלי שננקטה עמדה כלשהי לגבי אופיה בהמשך לתמיהה דלעיל.

4.עילות הביטול הנטענות עתה הן אי כשירות רפואית של הבורר וכן ש"לבורר הנכבד היה עניין עסקי-כלכלי מובהק במשיבה, על כל המשתמע מכך" (סעיפים 1.3-1.2 לבקשה).

5.העילות האמורות לא נטענו בבקשת הביטול הראשונה, אשר הושתתה על אדנים אחרים (ונדחתה, כאמור).

6.התובענה הועברה לטיפולי כשלצידה בקשה לסילוקה על הסף.

7.משהוגשה תשובה לבקשת הסילוק ובעקבותיה תשובה לתשובה, הגיעה שעת ההכרעה.