הפ"ב 30232-12-13 אלבק ואח' נ' אברהימיאן ואח'

1.לפניי בקשה לעיכוב הליכים ולביטול פסק בורר.

2.פסק הבורר עליו מדובר, אושר בבית משפט זה בפסק דין שניתן ביום 21.1.15, ולמעשה, אין לבית משפט זה סמכות לשוב ולדון בנושא, כפי שאף הובהר למבקש במספר החלטות שניתנו לאחר מכן.

3.כפי שעולה מהבקשה, ביום 23.11.15 הבורר נתן "החלטת הבהרה", לפי פניית רשמת ההוצאה לפועל, כלומר, במסגרת הליך האכיפה. באותה פנייה, הבורר התבקש להבהיר האם "הצעת החלוקה" היא גם תכנית החלוקה.

בהחלטת ההבהרה האמורה, הבורר ציין כי הוא סיים את מלאכתו עם מתן פסק הבוררות מיום 6.2.13.

לעניין בקשת ההבהרה, הבורר ציין כי אף שעל גבי תכנית המדידה שערך המודד לבני מיום 13.9.12 רשום "הצעת חלוקה", הוא אימץ אותה בסעיף 8 לפסק הבוררות והפך אותה לתכנית החלוקה, ועוד ציין, למען הסר ספק, כי מפת החלוקה היא תכנית החלוקה שצורפה כנספח א' לפסק הבוררות, וצירף אותה בשנית.

4.כפי שציינתי בהחלטתי מיום 24.12.15, ספק בעיניי האם נדרשה אותה הבהרה, משום שתכנית החלוקה האמורה כבר צורפה לפסק הבורר שאושר על ידי בית המשפט עוד בהליך המקורי. כלומר, אין כל חידוש ב"הבהרה" האמורה של הבורר. בית המשפט אישר את הפסק על תכנית החלוקה האמורה כבר לפני כשנה.

דומה, כי גם הבורר הבהיר זאת בהחלטתו מיום 23.11.15, ועל כן, אין ב"הבהרה" שהתבקשה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, לנתונים שהיו ידועים היטב לבית המשפט ולצדדים, כדי לשנות דבר מה מהיותו של פסק הבורר מאושר על ידי בית המשפט בפסק דין חלוט.

כל הטענות לגבי סמכות של הבורר, או היותו של הפסק הצהרתי, אינן במקומן. טענות אלו נדונו ונבלעו כבר בעת אישור פסק הבורר, אז גם הייתה ידועה תכנית החלוקה, מושא ההבהרה כעת.

5.ביחס ליתר טענותיו של המבקש, הן נוגעות לנושאים שנדונו ונדחו בעבר, ומשניתן פסק דין חלוט, אין לבית המשפט סמכות להיזקק שוב לנושא, כפי שהובהר למבקש מספר פעמים.