הפ"ב 2872-01-16 מציצים נדל"ן בע"מ ואח' נ' דינה

בקשה למתן סעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות

1.ההליך העיקרי והבקשה לסעד זמני מתייחסים להליך בוררות המתנהל בין המבקשות לבין המשיב בפני כבוד הבורר, השופט בדימוס אורי שטרוזמן. בהליך העיקרי מתבקש בית המשפט ליתן "פסק דין הצהרתי – חוסר סמכות כב' הבורר לדון בתביעת המשיב", ולקבוע כי "תובענת המשיב שהוגשה לכב' הבורר... תתברר כולה רק בבית המשפט המוסמך". בהינתן שהבורר הוסמך לדון במחלוקת ספציפית ומצומצמת, ועל כך אין חולק, ומשנטען כי בין הצדדים מחלוקות נוספות, גורסות המבקשות כי משיקולי ייעול הדיון וריכוז הסכסוכים בפני מותב שיפוטי יחיד, יש לברר את כל הסכסוך בבית המשפט.

2.בבקשה לסעד זמני מבוקש לעכב את הליכי הבוררות שכבר החלו להתברר בפני השופט בדימוס שטרוזמן, עד למתן החלטה בהליך העיקרי.

3.עיון בהמרצת הפתיחה, בבקשה ובנספחיהן מעלה כי הבורר מונה לתפקידו על פי הסכם בוררות ספציפי בין הצדדים מיום 04.03.2012, לפיו "בין הצדדים התגלע סכסוך בקשר עם כתב ההתחייבות... והצדדים חפצים להעביר להכרעת בורר דן יחיד... את הסכסוך"; כי במסמך "כפירת (התנגדות) הנתבעות בסמכות הבוררות" שהגישו המבקשות הן לא טענו כי הסכם הבוררות נזנח, או כי לא ניתנה הסכמתן למינויו של השופט בדימוס שטרוזמן כבורר, או כי הלה פסול מדיון, אלא המבקשות מתמקדות בטענה לפיה יש ליתן עדיפות לניהול מרוכז של המחלוקות בין הצדדים בהליך אחד, נוכח היקפם המצומצם של הנושאים לפי תנית הבוררות. עמדת המשיב היתה "...בשלב זה ועד לקבלת החלטה סופית של כבוד הבורר בעניין סמכותו, הנו עומד על קיום הליך הבוררות בפני כבוד הבורר כאשר נושאים שאינם בסמכות כבוד הבורר יתבררו בפני בית המשפט".

4.עוד יצויין כי בהחלטתו מיום 13.12.2015 קיבל הבורר את טענת המבקשות בדבר הנושאים בהם הוא מוסמך לדון, והורה כי "אחרי שאחליט במחלוקת על מעמדם של סעיפי התביעה השונים בבוררות יוגש על ידי התובע כתב תביעה מתוקן ותוך 21 יום לאחר מכן יוגש כתב ההגנה של הנתבעות"

5.הדין מבחין בין תניות בוררות לבין הסכמי בוררות ספציפיים, כך ש"כאשר מדובר בהסכם בוררות שנערך לאחר פרוץ הסכסוך, המצב ברור יותר לצדדים, הן מבחינת ציפיותיהם מהליך הבוררות עצמו. בשלב זה על הצדדים להחליט אם הם רוצים שהבורר יפסוק בכל סכסוכיהם, או רק בסכסוך ספציפי בלבד" [סמדר אוטולנגי, בוררות: דן ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, התשס"ה-2005, עמ' 120).

אין מניעה כי גזרה מסוימת של סכסוך תידון בפני בורר, כפי שהוסכם, וכי גזרות אחרות שלו ידונו בפני בתי משפט או בוררים אחרים (ראה לדוגמה: 7364-02-15 החאן-אילת בע"מ נ' גני דוד אילת בע"מ ואח', ניתן ב-15.03.2015).

6.העולה מהאמור הוא , לכאורה, כי הצדדים הסכימו לברר לפחות חלק ממחלוקותיהם בפני הבורר, כי זה נכנס לתפקידו בהסכמתם, כי התביעה בגרסתה הנוכחית כוללת סעדים שאין חולק כי הם מצויים בגדרי הבוררות , כי המשיב נכון לצמצם נושאי התביעה בפני הבורר במסגרת כתב תביעה חדש שיגיש על פי החלטת הבורר, וכי אין אף טענה לקיומה של עילה מכוח החוק להפסקתו של ההליך התלוי והעומד. העובדה שעם הזמן הורחבה יריעת המחלוקת לנושאים נוספים, אין בה כדי להפקיע את ההסכמה לפיה הסכסוך המסויים ידון בבוררות כפי המוסכם, אף שפירושו של דבר שהצדדים ינהלו שתי מערכות של הליכים משפטיים.

7.נוכח האמור לעיל, דומה שאין סיכוי טוב לקבלת התביעה העיקרית , ומשכך, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות.

8.משלא בקשתי תשובה, לא יינתן צו להוצאות.

9.המבקשת תודיע תוך 7 ימים האם היא עומדת על ההליך העיקרי.

תזפ לעוד 10 ימים.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ו, 05 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: