הפ"ב 28084-05-15 קדרון ואח' נ' אופיר ואח'

המבקשים עותרים לצו המחייב את המשיב 1 להתייצב ולהשתתף בהליכי בוררות בפני הבורר עו"ד (רו"ח) יוסי קורן

1.ביום 14.08.2014 מינה יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין את עו"ד יוסי קורן "... על פי סעיף 13 להסכם שנחתם בין הצדדים [מחודש ינואר 2015; להלן - ההסכם]... כבורר דן יחיד בסכסוך שבין עירית קדרון ו-עמוס אופיר...". על פי סעיף 13 הנ"ל "כל הסכסוכים ו/או המחלוקות בין הצדדים... יועברו להכרעת בורר מוסכם...[ש]ייתן את פסק הבוררות בקשר עם המחלוקת שהובאה לפניו תוך 14 יום... היה וזהות הבורר לא תוסכם... יועבר הסכסוך... לבורר דן יחיד שייקבע ע"י יו"ר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין".

2.לאור טענת המשיב 1 (להלן- המשיב) לפיה באה לקיצה תקופת הבוררות, הגישו המבקשים את ההליך שלפני בו הם טוענים כי לעת הזאת טרם החלו הליכי הבוררות לגופם, וממילא טרם הסתיימו. נטען כי הצדדים הסכימו לעכב את הליכי הבוררות על מנת למצות הליך גישור וכי המשיב נוקט במהלכים טקטיים שונים, כגון הגשת הליכים משפטיים מקבילים מרובים, שתכליתם למנוע את השלמת הבוררות, ולחלופין לרוקן אותה מתוכן. לגישתם, אף אם תמה תקופת הבוררות, והיא לא תמה, אין צד להליך יכול לעשות דין לעצמו, אלא עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה על מנת שזה יכריז על סיום ההליך.

3.המשיב טוען כי כפי שהודיע בא כוחו לב"כ המבקשים ביום 27.04.2015, הבוררות החלה ביום 09.11.2014 ובהתחשב במועדים הקבועים בתוספת הראשונה לחוק הבוררות, ויישומם בנסיבות העניין, מינויו של עו"ד קורן כבורר הוגבל, גם על פי הפרשנות המיטיבה ביותר עם המבקשים (ושאינה מקובלת על המשיב), לכל היותר עד ליום 09.05.2015. לשיטתו, לא הייתה כל הסכמה לעיכוב הליך הבוררות לשם ניהול משא ומתן או גישור, וכי לא הקשה על ניהול הליך הבוררות, אלא התייצב כל אימת שנדרש לכך, וכיבד כל צו והחלטה שנתן עו"ד קורן במסגרת תפקידו. המשיב מדגיש כי המבקשים מנסים לצרף להליך צדדים ונושאים החורגים מתחומי ההסכם ומכתב מינויו של הבורר, ומפנה בעניין זה להחלטת בית המשפט העליון ברע"א 1838/15 מיום 31.03.2015, בה נדחתה טענת המבקשים שבבוררות יידון מכלול הסכסוכים שבין הצדדים ועל כן יש לעכב תביעה שהגישה החברה נגד המבקשים. הוא מוסיף וטוען כי בשלב הנוכחי, טרם נתבררו ההליכים המשפטיים השונים בהם מעורבת החברה וערכה הכספי אינו ידוע, כך שממילא אין מעריך שווי יכול לבצע את עבודתו ולספק הערכה מהימנה. עוד בפי המשיב טענות לפיהן ביצעו המבקשים עבירות פליליות, כי קיימת עדיפות לבירור הסכסוך בבית המשפט, וכי ממילא נוכח מצבה הנוכחי של החברה, אין טעם מעשי בהמשך הליכי הבוררות.

3.בהחלטה מיום 17.06.2015 ביקשתי מכבוד הבורר "ליתן עמדתו, מנקודת ראותו, באשר לשאלה אם הבוררות הסתיימה אם לאו". הבורר בדעה כי הבוררות לגופה טרם החלה וממילא לא הסתיימה, וכדבריו בתגובתו מיום 22.06.2015: "כאיש מקצוע נוכחתי לדעת, כי כדי לדון ולהכריע בחילוקי הדעות בין הצדדים נאלצתי לקבל החלטות מקדמיות, וזאת במטרה להתחיל בהליך הבוררות. עוד בטרם התחלתי לדון בסוגיות שהם לב ליבה של הבוררות היתה הצעה, מטעם הצדדים, לנסות ולפתור המחלוקות בינם לבין עצמם. לאחר שההליך לא צלח, זימנתי הצדדים לפגישה, להפתעתי הרבה, המשיבים הודיעוני כי מבחינתם המועד שניתן להליך הבוררות תם ונשלם והם מפסיקים לשתף פעולה בהליך הבוררות. אני רוצה להאמין כי 'גרירת הרגליים' של המשיבים נעשתה בתום לב...מנקודת ראותי כבורר שמונה ע"י יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז ניתן לומר כי הליך הבוררות אפילו טרם החל".

נראה שדין הבקשה להתקבל

4.הדין הוא כי הבורר מוסמך לערוך הליכי קדם-בוררות, היכולים ליסוב בין היתר על עניינים כגון: הגדרת הסכסוך, זיהוי גבולות סמכותו, ניסיונות פשרה, הגשת כתבי טענות ותצהירי עדות ראשית, המצאת מסמכים ועוד. הדעת נותנת כי תקופה מקדמית זו, המוקדשת להליכים המקדמיים, אינה צריכה להימנות בתקופת הבוררות.

פרופסור סמדר אוטולנגי מציינת בספרה בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית (2005) כי:

"סבורתני, שאין מקום להכליל את ישיבת קדם הבוררות במסגרת הזמן המוקצב למתן הפסק באופן אוטומטי, אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. מצד אחד, הן יתכן וייקבע באותה ישיבה כי על הצדדים להמציא מסמכים שונים שהכנתם אורכת זמן רב. האם ניתן להעלות על הדעת, שפרק זמן זה של הכנות ייכלל במניין שלושת החודשים למתן הפסק, כאשר הבורר טרם נכנס לעובי הקורה, ואף טרם שמע טיעון לגופו של הסכסוך שבין הצדדים? מצד שני, אם לובנו בה הבעיות שבמחלוקת נוכח כתבי הטענות שהוחלפו בין הצדדים, הוסדר בה סדר הטיעונים ונטל הבאת הראיות – בהחלט יכולה היא להיחשב כתחילת בוררות" (עמ' 839).

כך, נאמר גם בפסיקה, במקרה דומה כי : "הישיבה היחידה שהתקיימה בין הצדדים, במסגרת הליך הבוררות הנדון, הייתה ישיבה מקדמית, מבלי שהוגשו כתבי טענות ומבלי שנערך דיון לגופו של סכסוך. ישיבה זו אינה באה במניין הימים המוקצבים לבורר ליתן את פסק הבוררות, שכן בשלב זה טרם נמצאים בידיו של הבורר כתבי הטענות במסמכים והראיות הדרושים לו לשם הכרעה ואין הוא יכול לעמוד במסגרת הזמנים שהוקצו לו..." (בש"א (מח-ת"א) 22873/05 יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית נ' איירד טכנולוגיות ואח', והאסמכתאות שם, ניתן ב-07.09.2006).

5.עיון בנספחי כתבי בית הדין של הצדדים מעלה את השתלשלות העניינים הבאה:

מינויו של הבורר עו"ד קורן נעשה בעקבות פניית ב"כ המבקשים בה צויין כי "בין קדרון ואופיר התגלעו מחלוקות קשות שלא מאפשרות את המשך עבודתם המשותפת בחברה... עפ"י ס' 7.4 להסכם במצב שנוצר על אופיר לרכוש מקדרון את מניות קדרון עפ"י הערכת שווי החברה שתיקבע ע"י מעריך שווי שימונה... יו"ר ועד מחוז ת"א מתבקש למנות בורר שהוא גם רו"ח ובעל כישורים לבצע הערכת שווי של החברה". הצדדים הופיעו לראשונה בפני הבורר עו"ד קורן בישיבת הבוררות מיום 09.11.2014, שבעקבותיה, דרש המשיב שראשית לכל תיבחן השאלה האם חילוקי הדעות בחברה אכן אינם מאפשרים המשך פעילותה, כנדרש על מנת להחיל את סעיף 7.4 להסכם להפעלת מנגנון ההיפרדות הקבוע בו. ביום 10.12.2014 קבע הבורר כי התקיימו נסיבות המצדיקות הפעלת המנגנון האמור, כי יש למנות מעריך שיקבע את שווי החברה, וכי בהתאם לתוצאות יוחלט אם תפורק החברה או שהמשיב ירכוש את מניות המבקשים בה. ביום 12.03.2015 פנה ב"כ המשיב לב"כ המבקשת בדרישה הבאה "בהמשך לפגישת הבוררות מיום 19.2.2015" לקבל מסמכים תוך שהוא מדגיש שימסור את המסמכים שנדרשו ממנו "אך ורק כנגד קבלת המסמכים המבוקשים להלן, כולם כאחד" (הדגשה במקור – י.ש.). מפניה זו עולה כי באותו שלב טרם השלימו הצדדים את גילויי המסמכים שראו כנחוצים לצורך ניהול הבוררות. כמו כן, מסתבר שלפחות עד להחלטת בית המשפט העליון הנזכרת לעיל, היו הצדדים מצויים עד ליום 31.03.2015 בהליכים משפטיים שנסבו, בין השאר, על גבולות סמכות הבורר.

6.ממקבץ הפרטים לעיל אין להסיק אלא כי הנושא לגביו מונה עו"ד קורן לדון כבורר הוא יישום סעיף 7.4 להסכם, וכי ההחלטות שניתנו על ידו נושאות אופי מקדמי ובוחנות את סמכותו לדון בנושא האמור. הצדדים ניהלו הליכים משפטיים נפרדים בהם נבחן נושא הסמכות, וכן ניהלו הליכים מקדמיים במסגרת הבוררות, לכל הפחות עד סוף חודש מרץ 2015. לכך אוסיף, שבתגובתו מיום 17.06.2015, המשיב עצמו מלין על כי הליכי גילוי המסמכים טרם הושלמו, הגם שלטענתו באשמת המבקשים (ראה סעיף טו לתגובתו).

7.אשר על כן, על פי אמות המידה שבספרות ובפסיקה, אשר הגיונן בצדן, עדיין מצויים בעלי הדין בשלב קדם הבוררות, ואיני נדרשת בהקשר זה לשאלה האם מדובר בזמן סביר, ומי נושא באחריות לכך. במחלוקת שהועמדה להכרעתי בשאלה האם מינויו של עו"ד קורן כבורר פקע, אם לאו, הרי נוכח מסקנתי כי הליך הבוררות לגופו טרם החל, התשובה היא שלילית.

8.הבקשה מתקבלת איפוא, והמשיב נדרש להמשיך וליטול חלק בהליך הבוררות.

יואיל הבורר לזמן את הצדדים, לסיים את ההליכים המקדמיים בהקדם האפשרי, ככל שניתן, ולהתחיל ככל המוקדם בבירור המחלוקת שהועברה להכרעתו.

המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסך 7500 ₪.