הפ"ב 27475-07-15

1.החלטה זו עוסקת בעניינים הקשורים להמשך ההליכים בתיק דנן.

2.לעניין בקשת המשיבות 5-4 להפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהן – לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה בסך 30,000 ש"ח וזאת במזומן או בערבות בנקאית עד 15.11.15, שאם לא כן תהיה צפויה לסנקציות מכח תקנה 519(ב) לתקסד"א.

לתוצאה דלעיל אני מגיע מכח שילובם של אלה:

א.העובדה שהמבקשת היא חברה ובמיוחד כשמדובר בחברת חוץ ללא משרד וללא נכסים בישראל.

ב.העובדה שהמבקשת לא שילמה הוצאות שבהן חויבה בהליכים קודמים מגבירה את הצורך בחיוב בערובה ומצדיקה שהערובה תהיה ערבון או ערבות בנקאית, המאפשרים פרעון מיידי של חיוב בהוצאות שעשוי להיות מוטל על המבקשת.

ג.הדירה המוצעת כערובה לא תוכל לשמש ככזו במקרה דנן. זאת גם לנוכח מה שטוענים כלפיה המשיבות 5-4, גם לנוכח האמור לעיל בס"ק ב' וגם לנוכח העובדה כי מעיון בת.א. 64749-09-14 עולה שאין ביסוס לטענה שבסעיף 4 לתשובה כאילו הדירה שימשה כערובה שם. אם נכון מה שטוענת המבקשת ביחס לדירה, יתכן שהדירה תסייע לה לגייס את סכום הערבון, אך הדירה לא תוכל לשמש כערובה עצמה.

ד.הערובה שניתן לחייב בה עתה היא רק לחיוב אפשרי בהוצאות בקשר לתובענה דנן ולא לצורך הוצאות שנפסקו בהליכים אחרים, כפי שהמשיבות עותרות. נפקותן של ההוצאות שבהליכים האחרים מתמצה לענייננו במה שצוין לעיל בס"ק ב'. לכן סכום הערבון יהיה נמוך בהרבה מן המבוקש.

ה.לנוכח כל האמור, הרי שאפילו ללא מתן משקל לקשיים המכוונים כלפי התובענה לגופה (מסוג אלה העולים בהחלטה מ-27.7.15 ובסעיפים 13-10 לבקשה), יש להגיע לתוצאה האמורה.

ו.שאלת ההוצאות בקשר לבקשה זו תישקל בהמשך.

3.לעניין הבקשה להגשת תובענה מתוקנת בשנית – אם המבקשת תפקיד את הערבון הנ"ל בפרק הזמן שנקצב לכך, היא תהיה רשאית להגיש תובענה מתוקנת בפרק הזמן האמור. אם לאו – לא רק שאין טעם בכך, אלא שמכל מקום היא לא תהיה רשאית להגיש תובענה כנ"ל.

4.התיק יובא לעיוני ב-16.11.15, כדי לבחון אם יש לפעול מכח תקנה 519(ב) לתקסד"א, או לקצוב מועד לתשובה בהמשך למה שנקבע בסעיף 3 להחלטה מ-12.10.15.