הפ"ב 23463-11-15 דיקמן נ' כהן

(ביניים)" (להלן: "פסק הבוררות").

הבקשה לאישור פסק הבוררות הומצאה למשיב ביום 4.12.2015.

ביום 20.12.2015, פנה המשיב לבית המשפט בבקשה כדלקמן: "קיבלתי מבית המשפט את הפניה לבקשה לאישור פסק בורר. ברצוני להסב את תשומת לבכם שהפסק הניתן הוא פסק ביניים, ולא העלתי בדעתי שתהיה פניה לאישור הפסק, אי לכך אבקש לשכור שירותי עו"ד ע"מ להגיב לעניין".

המבקש התנגד לבקשה ועמד על כך שחרף העובדה שפסק הבוררות כונה פסק ביניים, מדובר בפסק בוררות סופי שאחריו לא התקיימו הליכים נוספים. המבקש הוסיף וציין כי אין מניעה לאשר פסק ביניים וכי מדובר בפסק בוררות מיום 28.5.2015, כך שהמועד להגשת בקשה לביטולו, חלף.

בהחלטתי מיום 22.12.2015 קבעתי כי המשיב ישיב לתגובת המבקש עד ליום 27.12.2015 והבהרתי, למען הסר ספק, כי אין בהחלטה זו כדי להאריך מועד שחלף.

עד היום, לא הוגשה תשובת המשיב.

בטענה כי מדובר ב"פסק ביניים" אין רבותא שכן על פי סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), פסק בוררות הינו "פסק שניתן על-ידי בורר לרבות פסק ביניים". כן ראו סעיף יז לתוספת הראשונה לחוק הבוררות המסמיך בורר ליתן פסק ביניים.

תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט - 1968 (להלן: "התקנות"), קובעת: "המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".

בענייננו, המשיב לא הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות ולא הגיש התנגדות לבקשה לאישור פסק הבוררות על דרך של הגשת בקשה לביטולו, במועד הקבוע בתקנה 10 לתקנות. על פני הדברים נראה כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות כאמור בסעיף 27(א) לחוק הבוררות (45 יום ממועד מתן פסק הבוררות או ממועד המצאתו) חלף זה מכבר, שהרי מדובר בפסק בוררות מיום 28.5.2015.

בנסיבות אלה, משחלף המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות ולא הוגשה בקשה - אני מאשרת את פסק הבוררות מיום י' בסיון תשע"ה (28.5.2015) שניתן ע"י "בית דין צדק - אלעד", ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.