הפ"ב 2215-03 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' יורשי המנוחים יוסף ויינברג ז"ל והירש קרויזר ז"ל ואח'

 בבקשה לביטול פסק דין 

כללי

1. ביום ה בתמוז תשס"ז (21.6.07), ניתן על ידי, בהמרצת פתיחה ,2215/03 פסק דין, על פי סעיף 23 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, המאשר את החלטת בית דין צדק של העדה החרדית מיום י"ג טבת תשס"ג (18.12.2002), שזו לשונה:

   "כי הקרקע הנמצאת בכפר בית איכסא מצפון לירושלים והרשומה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים כספר 1053 דף 64, והרשומה על שמם של המנוחים ר' יוסף וינברג ור' הירש (צבי) קרויזר הינה בבעלות התובעת [רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ, היא המשיבה] וכי המנוחים הנ"ל החזיקו בנכס הנ"ל כנאמנים עבור התובעת ולפיכך יש לשנות הרישום בספרי רישום המקרקעין כך שהקרקע תרשם ע"ש התובעת בלבד".

2. ביום 3.8.15, הגישו הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון (להלן- "הממונה" או "המבקש 1") וקצין מטה רישום מקרקעין באזור יהודה ושומרון (להלן - "הקמ"ט" או "המבקש 2") בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהמרצת הפתיחה הנ"ל, מחמת אי צירופו של הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש להליך, ואי צירופו של הקמ"ט באזור יהודה ושומרון להליך.

3. בבקשתם הנ"ל, מציינים המבקשים כי מדובר במקרקעין הרשומים בספרי מקרקעין מן התקופה המנדטורית, והרישום המקורי מצוי בספר אנגלי מס' 1, דף מס' 71, באדמות הכפר בית איכסא. אך, להליך המשפטי לא צורף המשיב הרלבנטי המנהל את המקרקעין באיו"ש, וכי בפני בית המשפט לא הובאה התשתית העובדתית המלאה, ולמבקשים לא ניתן יומם בבית המשפט.

   מכאן הבקשה שבפניי.

    

   תמצית טענות המבקשים

4. ביום 21.7.2003, הגישה התובעת את המרצת הפתיחה שבכותרת, ובמסגרתה עתרה לאישור פסק הבוררות, שניתן בין הצדדים. המשיב 2 בבקשה הוא רשם המקרקעין בירושלים, אך לא ברור כלל האם הומצאה התובענה לרשם המקרקעין המיוצג על ידי הפרקליטות, שכן בדיקה במאגרי המידע של הפרקליטות העלתה כי אין בנמצא רישום אודות טיפול בתיק האמור, ומפסק הדין עלה כי התובעת לא הסבירה לבית המשפט מדוע לא הופיע לדיון נציג מטעם רשם המקרקעין, וכי, למרות זאת, אישר בית המשפט את פסק הבוררות.

5. ביום 9.1.13, פנתה המשיבה אל המבקשים בבקשה ליישם את פסק הדין ולרשום את התובעת כבעלים, תחת שם המנוחים יוסף וינברג ז"ל והירש קרויזר ז"ל. למכתב התובעת צורף מכתבו של מנהל מרחב ירושלים של המרכז למיפוי ישראל, לפיו המקרקעין שבמחלוקת מצויים מחוץ לתחום שיפוט ירושלים.

6. בחינת הבקשה על ידי המבקשים העלתה, כי מדובר במקרקעין המצויים באזור, שהיו בבעלות יהודים לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1948, והוקנו לממונה הירדני על נכסי האויב, ולאחר כניסת כוחות צה"ל לאזור עברו לבעלות הממונה על הרכוש הממשלתי באיו"ש, שבא בנעלי הממונה הירדני. בנסיבות האמורות, הבעלים בקרקע הוא המבקש 1 - הממונה - ואין מקום לתקן את הרישום כלל.