הפ"ב 21999-09-15 ריינר ואח' נ' אשדר ייזום ובנייה (1997) בע"מ ואח'

1.המבקשים עותרים למינוי בורר שיכריע "במחלוקת אשר ניטשה בין הצדדים" באשר להסכם קומבינציה שנכרת ביניהם ביום 4.5.08 (להלן – ההסכם). המבקשים נמנים על בעלי המקרקעין שהתקשרו בהסכם עם הקבלניות המשיבה 2 וחברה הקשורה במשיבה 1.

2.ההסכם כולל תנית בוררות הקובעת כי:

"חילוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים להסכם זה, פירושו, כריתתו, ביצועו וכל הכרוך והנובע ממנו, למעט העניינים שבסמכותו של המהנדס המכיר, ימסרו להכרעת בורר, דן יחיד על פי חוק הבוררות. זהות הבורר תיקבע בהסכמת הצדדים תוך 10 ימים מיום דרישתו בכתב של אחד הצדדים המופנה לצד השני להעביר הסוגיה להכרעת הבורר. במידה ולא תהיה הסכמה כנ"ל, ימונה הבורר ע"י ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עפ"י פניית אחד הצדדים" (סעיף 20).

בין נספחי ההסכם נכלל נספח ז', שהינו הסכם שכר טרחה שנערך עם משרד עורכי הדין של המבקש 2, שלו אישיות משפטית נפרדת (להלן- המשרד), לפיו אמור המשרד לטפל בקידום התכניות, כמו גם ברישומן של היחידות האמורות להיבנות על המקרקעין.

3.אין חולק כי תוקפו של ההסכם פג מחמת אי התקיימותו של תנאי מתלה הקבוע בהסכם שעניינו באישור תכניות הבנייה וחלוקת המקרקעין, אף לאחר שתקופתו הוארכה עד ליום 3.11.14. בעקבות זאת, הגישו המשיבות ביום 07.05.2015 לבית משפט השלום בתל אביב, תביעה נגד המשרד בה עתרו לחייבו בהשבת שכר הטרחה ששולם לו כמקדמה (ת"א 13011-05-15, להלן – התביעה). המשרד הגיש לבית המשפט בקשה לעכב את ההליכים בתביעה נוכח סעיף בוררות, וכן בקשה לצירוף המבקשים שלפני, אך חזר בו מבקשות אלו בהמלצת בית המשפט ואלו נמחקו. התביעה נותרה תלויה ועומדת במתכונתה המקורית.

4.פניית המשרד ליו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר בקשר ל"הסכם קומבינציה מיום 4.5.08... ריינר ואח' – אשטרום (אשדר) ואזורים... בקשה למינוי בורר", סורבה ביום 12.07.2015 מן הטעם ש"שאלת הסמכות למנות בורר אינה בהירה דיה... נוכח התובענה שהוגשה, ראוי כי הסוגיה תוכרע על ידי בית המשפט...".

5.את הצורך במינוי הבורר מתרצים המבקשים בכך ש"בין המבקשים והמשיבות, קיימת מחלוקת, בין השאר, בגין פרשנותם של סעיפים 1, 13.4, 13.14 ו-25.3 להסכם הקומבינציה, ופרשנותו של נספח ז' להסכם" (סעיף 8 לבקשה). המבקשים ממשיכים וטוענים כי מן הראוי לברר את המחלוקות נושא התביעה שבין המשרד לבין המשיבות, כחלק מהתחשבנות רחבה יותר, בה יהיו מעורבים גם המבקשים האחרים, שכן החיובים "שלובים ושזורים זה בזה" ו"בפירוט התשלומים בכתב התביעה, ערבבו המשיבות את כל סוגי התשלומים, ולפיכך תבעו ממשרד עוה"ד תשלומים ששולמו למבקשים" (סעיף 9 לבקשה). נטען כי "במסגרת תביעת החברות, טענו המשיבות כי כל הכספים אשר שולמו על ידן נשוא הסכם הקומבינציה, שולמו למשרד עוה"ד. דא עקא, חלק נכבד מהסכומים כאמור שולמו למבקשים דנן...", עת "על המשיבות לשלם למבקשים כספים נוספים" (סעיף 29 לבקשה).

6.המשיבות מתנגדות למינוי בורר וטוענות כי נכון לעת הזו אין בינן לבין המבקשים סכסוך כלשהו הראוי להתברר בבוררות. נטען כי מחלוקת אחת שהייתה קיימת בינן לבין המבקשים, והמתבטאת בסירוב האחרונים לחתום על תצהירי ביטול עסקה לצורך הגשתם לרשויות מיסוי מקרקעין, באה על פתרונה לא מכבר, עת חתמו המבקשים על התצהירים הנדרשים בחודש מאי 2015. המשיבות מציינות כי בטרם נפתרה מחלוקת זו, הציעו למבקשים לבררה בבוררות אולם המבקשים סירבו לכך. מכל מקום, נטען, התחשבנות אחרת בין המבקשים לבין המשיבות אינה קיימת, אף אינה נדרשת.

לעמדת המשיבות, הבקשה הנוכחית הוגשה על בסיס "מניעים זרים ופסולים" ובניסיון לעכב את בירורה של תביעת ההשבה נגד המשרד, שלו אישיות משפטית נפרדת ואינו צד להסכם הבוררות, באשר בין המשרד לבין המשיבות נערך בחודש מאי 2008 הסכם שכר טרחה נפרד שאין כלולה בו תנית בוררות כלשהי. עוד נטען כי עורך דין שייצג את עניינם של המבקשים מטעם משרדו של המבקש 2 בבקשה, טען במכתבו מיום 26.04.2015, בכובעו הנוסף כנציג המשרד, כי "את עמדתנו שאמצתם אך לאחרונה, כי יש להפריד את עניין ביטול הסכם הקומבינציה מנושא השבת שכר הטרחה אשר דרשתם ממשרדנו...". כן מציינות המשיבות כי המשרד אף הגיש ביום 17.06.2015 תביעה שכנגד לבית משפט השלום, ובכך גילה דעתו שאין ברצונו לברר את הנושא בבוררות. ככל שהבקשה נסבה על כוונה לברר בבוררות את נושא שכר הטרחה, הרי שבעניין זה קיים הליך תלוי ועומד בבית משפט השלום.

7.דין הבקשה להידחות משעיון בבקשה, בתשובה לתשובה ובנספחיהן אינו מציג קיומו של כל סכסוך מוגדר בין המבקשים לבין המשיבות הטעון בירור והכרעה ע"י בורר. לבד מטענות כלליות בדבר היות החיובים של המבקשים ושל המשרד "שזורים" זה בזה, ואמירה כללית בדבר מחלוקות פרשניות הנוגעות להסכם - אין למצוא בבקשה כל פירוט באשר לדרישה מוגדרת ומסוימת שהעלה מי מהצדדים כלפי משנהו, הנובעת מההסכם או השתלשלות העניינים שבעקבותיו, הטעונה הכרעה, כך שסכסוך אמיתי - אין.

8.הבקשה למינוי בורר אף אינה מפנה לתכתובת כלשהי שאולי ממנה ניתן להסיק קיומו של סכסוך מוגדר בין המבקשים למשיבות בעניין, או אולי דרישה להפעיל את תנית הבוררות על פי ההסכם בהתייחס אליו. המסמך שצורף לבקשה וסומן כנספח ז', המוגדר בתוכן העניינים כ"מכתב המבקשים למשיבות מיום 26.4.15" אינו אלא מכתב מטעם המשרד שכותרתו "הסכם שכ"ט בנוגע למקרקעין... דרישה לתשלום שכ"ט", ובו נאמר כי "הנכם נדרשים לשלם למשרדנו את אשר מגיע לנו מכוח הסכם הקומבינציה". הגם שהמכתב מפנה לסעיף 13.4 להסכם, בו התחייבו המשיבות, יחד ולחוד (תחת השם "החברה") לשאת בהוצאות המשפטיות השונות שתידרשנה, לצד סך של 100,000 ₪ אותו הוציאו או התחייבו המבקשים להוציא בהקשר לעסקת המקרקעין, לא מופיעה במכתב כל אמירה באשר לסכום לעיל, אף לא הבהרה באשר להשלכת המחלוקת שבין המשרד לבין המשיבות, אם וכיצד, על חבויות המבקשים. מנגד, המשיבות צירפו לתשובתן, כנספח 6, מכתב אחר, הנושא אותו תאריך, שנשלח מהמשרד והחתום ע"י מבקש 2, כמייצג המבקשים, שגם בו נאמר רק כי המשיבות התנו שלא כדין את הסכמתן לביטול הסכם הקומבינציה בהחזר שכר הטרחה ששילמו. הא ותו לא.

הטענה בדבר "התחייבות" המבקשים לשלם למשרד שכר טרחה נזכרת לראשונה בבקשה להצטרף להליך התביעה בבית משפט השלום שהוגשה בשם המבקשים ביום 28.05.2015, וצורפה לבקשה שבפני כנספח ה'. גם ממנה אין להבין כיצד יש באפשרות לפיה יחויב המשרד להשיב כספים למשיבות שבעקבותיה יפנה המשרד בתביעת השבה כלפי המבקשים - כדי להקים סכסוך קונקרטי ישיר בין המבקשים לבין המשיבות.

המסקנה העולה מהמקובץ הוא שהמבקשים לא הניחו בפני בית המשפט את התשתית המתחייבת ממנה ניתן להסיק על קיומו של סכסוך ממשי כלשהו בין המבקשים לבין המשיבות, להבדיל מקיומו של סכסוך בין המשיבות לבין המשרד, שלו אישיות משפטית נפרדת, ושבעניינו קיים הסכם נפרד שאינו כפוף לתנית בוררות.

9. המבקשים מלינים על כי המשיבות מערבבות בתשובתן בין הזהויות המשפטיות השונות, אלא שדווקא המבקשים עושים כן בפניותיהם לבתי המשפט וליו"ר לשכת עורכי הדין. ככל שיש בפי המשרד טענה לפיה חלק מהסכומים הנתבעים ממנו ע"י המשיבות בתביעת ההשבה המתנהלת נגדו בבית משפט השלום שולמו לידי המבקשים, יתכבד המשרד ויעלה אותה כטענת הגנה באכסניה זו.

10.נותר להתייחס לבקשת המבקש 5 מר יואל קלמס להימחק מההליך "מאחר וזה הבהיר כי אין לו עניין בהליך זה". כפי שנאמר לעיל, מהחומר בפני לא עולה כי למי מהמבקשים סכסוך קונקרטי עם המשיבות. זאת ועוד, עיון בנספח כ' לבקשה, פניית משרדו של מבקש 2 ליו"ר לשכת עורכי הדין מיום 22.07.2015, מעלה סימני שאלה ביחס למודעותם של יתר המבקשים לבקשה שהוגשה בשמם, עת ייפויי הכוח שהוצגו כמקור ההרשאה לייצג את עניינם של המבקשים בהליך, הינם אותם ייפויי הכוח שחתמו המבקשים בחודשים אפריל-מאי 2008 שעניינם "בכל הכרוך, הקשור והנוגע לביצוע התחייבויותינו עפ"י הסכם הקומבינציה".

אף שהבקשה שהוגשה בשמו של מר קלמס אינה מפרטת דבר באשר לנסיבות שברקע בקשתו להימחק מן ההליך, מן הראוי לאפשר לו לעשות כן, בלא שייחשף לחיוב בהוצאות המשפט.

11.התוצאה היא שהבקשה נדחית.

מבקשים 1-4 ומבקשת 6 ישלמו בצוותא למשיבות כהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד סכום כולל של 15,000 ₪.