הפ"ב 18189-12-13 עסיס ואח' נ' עסיס

לפני בקשת המבקשים למינוי בא כוחם ככונס נכסים על פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן :"התקנות").

מינוי כונס הנכסים מתבקש לצורך מכירת בית ברח' התאנה 5 ביהוד, אותו ירשו המבקשים והמשיב שהוא אחיהם, מהוריהם. זאת לשם ביצועו של פסק בוררות מיום 24.1.2013 שניתן על ידי בית דין צדק אלעד לפיו הבית ימכר ותמורתו תחולק בחלקים שווים בין האחים.

פסק הבוררות אושר וניתן לו תוקף של פסק דין (פסק דינה של כב' הנשיאה (כתוארה אז) הילה גרסטל מיום 27.1.2014, להלן: "פסק הדין").

המשיב לא הגיש תגובה לבקשה.

בהחלטתי מיום 7.12.2016, ביקשתי כי המבקשים ינמקו מדוע לא יפעלו לביצוע פסק הדין באמצעות הליכי הוצאה לפועל לרבות על דרך של הגשת בקשה למינוי כונס נכסים במסגרת הליכי הוצל"פ.

המבקשים טוענים כי אין מדובר בפסק דין כספי וכי בפסק הבוררות נקבע כי המבקש 1 יהא אחראי על מכירת הבית ויטפל בכל העניינים הנלווים למכירה, אך הוא אינו עו"ד ומינוי בא כוחו ככונס נכסים נדרש נוכח סירוב המשיב לחתום על הסכם למכירת הבית.

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לא ראיתי להעתר לה.

תקנה 388 (א) (1)לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי "אם הדבר נראה לו צודק ונוח" למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו.

תפקידו של כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט לאחר מתן פסק דין, בהתאם לתקנה 388 לתקנות הוא לפעול לביצוע פסק הדין ולשמש חלופה אפקטיבית להליכי ההוצאה לפועל הרגילים, מקום בו אלו אינם צפויים להביא לתוצאה של ממש. בהקשר זה נפסק כי " תקנה 388 לתקנות, המסמיכה את בית המשפט למנות כונס נכסים לאחר מתן פסק דין, יוצרת לכאורה כפילות מסוימת, בשים לב לסעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, המסמיך את רשם ההוצאה לפועל למנות כונס נכסים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שמטרתם המוצהרת הינה לאכוף ולבצע פסקי דין. לפיכך, נדרש בית משפט זה בעבר לבצע "תיחום גבולות" ולקבוע את גדרי הסמכויות והשיקולים למתן סעד "הוצאה לפועל מן היושר". בפסיקה נקבע לא אחת כי "דרך המלך" לאכיפה ומימוש של פסקי דין הינה, ככלל, באמצעות המנגנון הקבוע בחוק ההוצאה לפועל. כפועל יוצא נקבע כי בית המשפט יעשה שימוש מצומצם בסמכותו על פי תקנה 388 למנות כונס נכסים כ"הוצאה לפועל מן היושר" וכי מדובר בסמכות שיורית השמורה למקרים מיוחדים וחריגים, בהם קיים חשש לחוסר אפקטיביות של הליכי ההוצאה לפועל" ( רע"א 4462/12 בן ציון לנגנטל, עו"ד נ' יהד יזמות ובניין בע"מ (2.8.2012)).

בשים לב לסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, על פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967, למנות כונס נכסים לנכס של החייב וכשמדובר בענייננו בנכס מסוים - בית ההורים, איני סבורה כי המבקשים הצביעו על טעמים השוללים את האפשרות לאכוף את פסק הדין, באמצעות הליכי הוצאה לפועל.

לאור האמור, בהעדר טעמים השוללים את ביצוע פסק הדין במסגרת הליכי הוצאה לפועל , לא ראיתי להיעתר לבקשה למינוי כונס נכסים על-ידי בית המשפט מכח תקנה 388 לתקנות.