הפ"ב 16705-06-14 ברקן כפר שיתופי להתיישבות של משקי חרות בית"ר בע"מ נ' מ.י שחם נדל"ן בע"מ - פסקדין

התובענות

1.לפני שתי תובענות מאוחדות שעניינן החלטה מיום 27.5.2014, שניתנה על-ידי הבורר, השופט (בדימוס) שמעוני (להלן: "הבורר"), בסכסוך בין הצדדים.

בהפ"ב 16705-06-14, מבקשת ברקן כפר שיתופי להתיישבות של משקי חרות בית"ר בע"מ (להלן: "ברקן"), לאשר את החלטת הבורר מיום 27.5.2014, וליתן לה תוקף של פסק דין.

בהפ"ב 46405-06-14, מבקשת מ.י. שחם נדל"ן בע"מ (להלן: "שחם"), להצהיר כי החלטת הבורר מיום 27.5.2014, בטלה שכן ניתנה בחוסר סמכות, לאחר פקיעת הליך הבוררות, מה גם שהינה החלטה אחרת ולא פסק בוררות.

רקע עובדתי

2.פסק דין זה, ניתן במקביל לפסק דין בתובענות שעניינן בקשה לאישור פסק בוררות ביניים שניתן על-ידי הבורר ביום 1.4.2014 ובקשה לביטולו (הפ"ב 18277-04-14 והפ"ב 3863-05-14), (להלן: "פסק הדין בעניין פסק הבוררות מיום 1.4.2014").

3.הרקע העובדתי פורט בהרחבה בפסק הדין בעניין פסק הבוררות מיום 1.4.2014. לצורך הכרעה בתובענות דנן, אביא רק את עיקרי הדברים ואת השתלשלות ההליכים הנוגעים להחלטה מיום 27.5.2014.

4.שחם הינה חברה העוסקת ביזמות בתחום הנדל"ן. ברקן הינה אגודה שיתופית המנהלת את הישוב ברקן. בין הצדדים נערכו הסכמים שעניינם הכשרה ופיתוח של 62 מגרשים בישוב ברקן.

5.לאחר שהתגלעו בין הצדדים מחלוקות, הגישה שחם תביעה ובקשה לצו מניעה (ת"א 56314-06-11), במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה שאושרה על-ידי כב' השופט שילה וקיבלה תוקף של פסק דין לפיו "כל המחלוקות" בקשר לשלב א' של הפרויקט ו"כל סכסוך כספי אחר", בין הצדדים, יועברו להכרעה בבוררות (פסק דינו של כב' השופט שילה מיום 9.6.2011). כב' השופט שילה מינה את השופט (בדימוס) שמעוני, כבורר בסכסוך בין הצדדים.

6.ביום 30.1.2013, ניתנה על-ידי הבורר החלטה בה נקבע, בין היתר: "... הנני נעתר בשלב זה למתן צו מניעה כמבוקש ביחס לשלב א' שלפיו שחם זכאית להמשיך בביצוע שלב א' וברקן תפעל כאמור בהצהרת בא כוחה, ותמנע מלסכל את המשך הביצוע של שלב א' האמור בהסכם שביניהם". עוד נקבע בהחלטה כי "להבטחת נזקי ברקן כתוצאה ממתן הצו תינתן התחייבות המבקשת (שחם - ב.ט.) עד לסכום של 500,000 ₪. התחייבות זו תינתן תוך 7 ימים מהיום שאם לא כן יפקע הצו".

7.ביום 9.6.2013, במסגרת דיון בבקשת שחם לאכיפת ההחלטה מיום 30.1.2013, ניתנה על-ידי הבורר החלטה נוספת, המבהירה את ההחלטה מיום 30.1.2013, בה נקבע כדלקמן: "המוצא היחידי כדי שלא לתקוע את הפרויקט, הוא, להחזיר את דפוס ההתקשרות המקורי שבין הצדדים. במתכונת זו נלוותה להתקשרות התחייבות אישית של בעל המניות דאז (מר יונס) שהפיגה או למצער מיתנה את חששותיה של ברקן, כפי שהן היום. לפיכך בכפוף להמצאת ערבות אישית נוספת לזו שהיתה של בעלי המניות, במתכונת המקורית שמתייחסת לרכישות מושא בקשה זו ורכישות עתידיות שתהיינה, על ברקן לחתום על ההסכמים עם הרוכשים כפי שצורפו להתקשרות הצדדים" (להלן: "ההחלטה מיום 9.6.2013").