ביטול פסק בוררות שניתן על ידי בי"ד רבני בחוסר סמכות

1.מה דינו של פסק בוררות שניתן על ידי בית דין רבני, לאחר הליך בוררות שהתנהל, מתחילתו עד סופו, בהסכמת הצדדים, לאחר פסק הדין בבג"צ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (6.4.2006) (להלן: "בג"צ אמיר"), בו נפסק כי אין לבית דין רבני סמכות להכריע במחלוקות מכוח הסכם בוררות בין הצדדים בעניין שאינו בתחום סמכותו על פי הדין?

שאלה זו מתעוררת בבקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 16.2.2015, על-ידי בית הדין הרבני האזורי ברחובות, מפי הרב נחום שמואל גורטלר - אב"ד (להלן: "ביה"ד הרבני").

רקע עובדתי

2.המבקש, עו"ד חיים סגל (להלן: "המבקש"), הינו בעלים של דירה בבית משותף ברח' הרא"ה 9 ברחובות (להלן: "הבניין").

3.בעלי הדירות בבניין החליטו לפעול להשבחת הדירות וחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38. כמפורט בפרוטוקול אסיפת הדיירים (נספח 2 לבקשה, להלן: "פרוטוקול אסיפת הדיירים"), בעלי הדירות מינו נציגות שמנתה 3 בעלי דירות; המשיבים 2, 3 ו - 4. בנוסף מונה וועד מפקח לצורך ניהול הפרויקט (להלן: "הוועד המפקח"), שכלל את חברי הנציגות האמורים, הרב חיים דויטש או מנחם כהן (אחד מהם) שהוגדרו כ"מנהל הפרויקט", והמשיב 1, עו"ד ליאור גרוסמן (להלן: "עו"ד גרוסמן").

4.בפרוטוקול אסיפת הדיירים, נקבע סעיף בוררות, כדלקמן: "בכל מקרה של מחלוקת כלשהי בנוגע לביצועו של הפרויקט, יובא הדבר להכרעתו של בורר, אשר הכרעתו תחייב את הח"מ לכל דבר ועניין. הבורר המוסכם יהיה בית הדין הרבני ברחובות בראשות אב בית הדין, הרב נחום גורטלר, או בורר דן יחיד אשר ימונה על-ידי אב בית הדין.

הבורר יהיה פטור מסדרי דין ומדיני הראיות, אך יהיה חייב לנמק את החלטתו. חתימתם של הח"מ על פרוטוקול זה הינה כחתימה על הסכם בוררות ויחולו עליו הוראות חוק הבוררות התשכ"ח - 1968. החלטת הבורר תהא סופית. הבורר יהיה מוסמך לתת סעדים זמניים וכן החלטות ביניים אחרות כפי שייראה לו נכון וצודק" (סעיפים 19 - 20 לפרוטוקול אסיפת הדיירים, להלן: "סעיף הבוררות").

5.בהמשך נחתם "הסכם תמ"א 38" (להלן:"ההסכם"), בין בעלי הדירות בבניין לבין רוכשי שש הדירות החדשות שאמורות להיבנות על גג הבניין (להלן: "רוכשי הדירות החדשות"). רוכשי הדירות החדשות התחייבו ליתן לבעלי הדירות בבניין שירותי בנייה להשלמת הפרויקט, כמפורט בהסכם.

6.המבקש טוען כי במועד החתימה על פרוטוקול אסיפת הדיירים, המשיבים הציגו בפניו תכנית אדריכלית הכוללת תוספת סוכה לדירתו, וכי חתם על פרוטוקול אסיפת הדיירים ועל ייפויי הכח לעו"ד גרוסמן, רק לאחר שווידא שהתכנית האדריכלית כוללת תוספת של מרפסת סוכה בדירתו.

7.לטענת המבקש, בחודש פברואר 2012, נודע לו כי בניגוד לתכנית האדריכלית שהוצגה בפניו בטרם חתימתו על פרוטוקול אסיפת הדיירים, המשיבים החליטו לא לבנות מרפסות סוכה בקומות הראשונה והשנייה בבניין.

8.ביום 27.7.2014, המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה לביה"ד הרבני שכותרתה "בקשה למתן צו עשה בתביעת בוררות", במסגרתה עתר להורות למשיבים "להוסיף לתובע סוכה בדירה שבבעלותו".