הפ"ב 10434-06-16 אבדר נ' נחום

בקשה למינוי בורר על פי סעיף 8(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968.

רקע עובדתי 

ביום 7.2.2002 נחתם בין הצדדים הסכם לייסוד חברה בשם "אלקטריק מרקט בע"מ" שעיסוקה בשיווק מוצרי חשמל (להלן: "ההסכם" ו – "החברה"). לכל צד הוקצו 50% מהון המניות הרגילות של החברה.

בסעיף 34 להסכם נקבעה תניית בוררות לפיה: "כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים בקשר לאמור בהסכם זה או בינם לבין החברה יימסר להכרעתו של בורר דן יחיד ראש לשכת רוה"ח, או מי שימונה על ידו ויהיה מוסכם על שני הצדדים... דין הוראות סעיף זה כדין הסכם בוררות בין הצדדים. הבורר ינמק את פסיקתו ויתן אותה בתוך 30 ימים ממועד הישיבה הראשונה שקיים" (להלן: "תניית הבוררות").

ביום 19.4.2016, המבקש פנה ליו"ר לשכת רואי החשבון בבקשה למינוי בורר בהתאם לתניית הבוררות בטענה כי "התגלעו חילוקי דעות בין בעלי המניות עד כדי קריסת החברה בשל שיתוקה".

במכתב מיום 5.5.2016 הודיע נשיא לשכת רואי החשבון בישראל כי לא יוכל לשמש כבורר והציע רשימה של חמישה בוררים פוטנציאלים.

ב"כ המבקש פנה לב"כ המשיב בבקשה להסכמה למינוי בורר מתוך רשימת הבוררים האמורה.

בהעדר תגובה מטעם המשיב, הוגשה הבקשה למינוי בורר (להלן: "הבקשה").

לבקשה צורף כתב תביעה בעילה כספית, חוזית ונזיקית בסך של 15,000,000 ₪ (להלן: "כתב התביעה").

המשיב מתנגד לבקשה מהטעם שלא נטען ולא פורט בבקשה מהו הסכסוך שמבוקש להעבירו להכרעה בבוררות. כן נטען כי כתב התביעה חורג חריגה רבתי מהוראות ההסכם וכי נטענו בו טענות בעניין התנהלות המשיב כלפי המפרק וכיוצ"ב, טענות שאין בינן ובין הסכם השותפות ולא כלום.

עוד נטען כי המבקש צירף לבקשה את כתב התביעה, אך לא טרח להבהיר מה עלה בגורל התביעה שהוגשה בעבר לבית המשפט ולא הסביר מדוע פעל בניגוד להסכם הבוררות בהעדיפו את בית המשפט על פני הבורר.