העתקת מקום מגורי קטינה אל מול תביעת אב לצו מניעה ומשמורת משותפת

האם טובתה של קטינה להיות במשמורת פיזית בלעדית של אמה ולהעתיק מגוריה הרחק מאביה (מהיישוב *** שבצפון ליישוב *** שליד ירושלים) או שמא טובתה להיות במשמורת משותפת ובמקום המגורים המשותף האחרון של ההורים?

א.        העובדות וההליכים:

1.         בפניי תובענות הדדיות בעניין משמורתה ומקום מגוריה של הקטינה, מ.ב.ו. ילידת 23/9/2010 (להלן: "הקטינה" או "הילדה"), כיום בגיל 4 שנים.

2.         הצדדים הינם בני זוג יהודים, שבחרו לחיות חיים משותפים כידועים בציבור לפחות מאז יולי 2009 בבית הנתבע בקיבוץ *** (לטענת האם, הצדדים בקשר רומנטי מאז 2007 והדירה משותפת). האב הינו רופא במקצועו והאם מורה לתנועה (אוריתמיה).

3.         החל מיוני 2013 התגוררו הצדדים באותו מבנה מגורים, אך בשתי קומות נפרדות והסכימו לקיים חלוקת זמני שהייה מוסכמת בגדרה האב פגש את בתו הקטינה פעמיים בשבוע למשך 3 שעות בלבד ללא כל הסדרי לינה.

4.         קדמו להליכים הנוכחיים בקשת יישוב סכסוך שהוגשה על ידי האב ואשר לא צלחה.

5.         תוך כדי ההליך הנוכחי, ניתן ביום 9/7/14 צו מניעה במעמד צד אחד האוסר על העתקת מקום מגוריה של הקטינה ליישוב *** ליד ירושלים וזאת לבקשת האב.

6.         ביום 28/8/14 נעתר בית המשפט לאפשר לאם לשהות עם הקטינה בימים מסוימים באזור ירושלים בהתאם לבקשתה וביום 3/9/14 התיר בית המשפט לאם לשהות עם הקטינה במהלך חודש ספטמבר (למעט ראש השנה וסופ"ש).

7.         בית המשפט קיים דיון במעמד הצדדים, בו העידה האם וכן נחקרה העו"ס לסדרי דין ממועצה איזורית עמק יזרעאל שגם הגישה תסקיר סעד (המצדד במעבר מגורי הקטינה ובמשמורת אצל אמה), הצדדים הגישו סיכומיהם וכעת נדרש בית המשפט ליתן הכרעתו במחלוקת.

ב.         טענות האב: