העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות חברת החשמל

השופט י' עמית:

1.        ביום 17.4.2004 עלה המערער על גג בית בעיר אום אל-פחם בשכונת מחאג'נה, בית בו התגורר בשכירות מזה כחודש. המערער הרים באמצעות חבל, צינור עגול באורך של כשישה מטרים מקומת הקרקע אל הגג, ובעודו מנסה ליישרו, התקרב הצינור אל קו מתח גבוה והמערער התחשמל (להלן: התאונה). המערער נפגע בתאונה בידו ונגרמו לו צלקות, ולטענתו, הוא סובל גם מנכות בתחום הנפשי. בגין נזקים אלה הגיש המערער תביעת נזיקין כנגד חברת החשמל, העיריה והוועדה המקומית לתכנון ובניה (משיבות 2 ו-6, להלן: העירייה והוועדה המקומית) ומבטחותיהן, וכן כנגד המשכיר-הבעלים של הבניין (המשיב 5).

2.        בית משפט קמא פיצל את הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק, והצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי יתן את החלטתו או פסק דינו בשאלת האחריות ללא שמיעת עדים, ועל סמך החומר הרלוונטי, לרבות חוות דעת ותצהירי הצדדים.

           בית משפט קמא יצא מנקודת מוצא כי תילי החשמל הם "דבר מסוכן" כמשמעותו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין, ועל כן הנטל על חברת החשמל להוכיח כי לא התרשלה. למרות זאת, נדחתה התביעה כנגד חברת החשמל, מן הטעם שהמרחק של קו החשמל ממפלס הבניין בו עמד המערער בעת התאונה, אף עולה על מרחק הבטיחות המינימלי הנדרש על פי הדין, וכי לא קיימת חובה לבודד את תילי החשמל. גם התביעה כנגד הוועדה המקומית והעיריה נדחתה בהעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין תוספת הבניה הבלתי חוקית של קומה ומרפסת שנבנתה על ידי הבעלים של הבניין (המשיב 5).

3.        על כך נסב הערעור שבפנינו, במסגרתו תוקף המערער את מסקנותיו של בית משפט קמא. אעמוד להלן על הנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ואקדים ואומר כי לסופו של יום לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

4.        העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים והן תשמשנה כמצע העובדתי לדיון:

           (-) עמוד החשמל הוקם בשנת 1999.

           (-) הבניין שעל גגו עמד התובע בעת התאונה, הוא בן שלוש קומות. שתי הקומות הראשונות נבנו ללא היתר על ידי הבעלים-המשכיר עוד לפני שנת 1983, מועד הקמת הוועדה המקומית. קומה נוספת ומרפסת (להלן: תוספת הבניה) נבנו ללא היתר בנייה, במועד כלשהו לאחר הקמת העמוד בשנת 1999.