העדר סמכות ברכוש לאור הקדמת תביעה בבית המשפט למרות שיהוי בהמצאה - פסקדין

בפנינו בקשת ב"כ האישה להורות על מחיקת התביעות הרכושיות של הבעל וביטול הצווים שנתנו במסגרת תביעה זו, ולקבוע שהסמכות העניינית בסוגיית הרכוש נתונה לביהמ"ש.

• רקע עובדתי

ביום ג' בטבת תשע"ז (1.1.2017) הגישה האישה לבית הדין תביעה לגירושין ולכתובה.

ביום ט"ז בשבט תשע"ז (12.2.2017) הגיש הבעל תביעה לחלוקת רכוש ופירוק שיתוף בדירת הצדדים. בסעיף 36 כתב: "לכבוד בית הדין הסמכות העניינית לדון בכתב תביעה זה", אך לא פירש למה. אולם, ידועה ההלכה שאפשר לכרוך תביעה לחלוקת רכוש גם בתביעת גירושין של הצד השני (ראה: בג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, עמ' 24). כמו"כ הגיש בקשה לשמירת זכויות וצו מניעה להברחת רכוש.

באותו יום, ביה"ד הורה על הוצאת צו מניעה (אשר נחתם בפועל רק ביום 5.3.2017).

ביום י"ח באדר תשע"ז (16.3.2017) התקבלה בקשה מאת ב"כ האישה, שבה כתב שלפני כמה ימים קיבל הודעה על צו המניעה להברחת רכוש, ויתכן שהוגשה גם תביעה רכושית שאותה טרם קיבל. הוא ציין כי כבר ביום כ"ח בכסלו תשע"ז (28.12.2016) הגישה האישה תביעה רכושית בבית המשפט אשר נמסרה כדין לבעל, ולכן לא ברור כיצד רכש ביה"ד סמכות לדון בתביעה הרכושית.

הצדדים הגישו תגובות זל"ז בנושא הסמכות, ובהמשך גם סיכומים.

• עיקר טענות הצדדים

טענות הבעל

א. הבעל הגיש בקשה ליישוב סכסוך ביום י"ט באלול תשע"ו (22.9.2016), ולכן יש לו את זכות הקדימה לבחור את הערכאה המוסמכת שרוצה בה.

ב. הבעל הגיש למזכירות ביה"ד תביעה רכושית באמצעות ב"כ דאז קודם תביעת האישה, אך העניין התעכב ותיק לא נפתח בגלל עיכוב בבקשה לפטור אגרה עד שקיבל מסמך מאת הסיוע המשפטי ביום ה' בטבת תשע"ז (3.1.2017). אסור שחוסר יכולת כלכלית וטיפול מטעם הסיוע המשפטי יפגעו ביכולתו להביא את טענותיו בפני ביה"ד.

ג. האשה פעלה בחוסר תום לב בכך שלא המציאה לבעל את כתב התביעה עד יום י"ט בשבט תשע"ז (15.2.2017), כאשר גם אז רק הניחה אותה על השיש בביתו. הוא ציין לפס"ד של ביה"ד הגדול (תיק מספר 1-22-2960) מיום י"ד באייר תשס"ד (05.05.2004), שכאשר האשה פועלת בחוסר תום לב בהמצאת כתב התביעה, לא ישמע טענתה שהקדימה בהגשת תביעה לביהמ"ש, ודין הוא ביה"ד הרבני יפעיל את סמכותו גם בתביעה הכרוכה שהוגשה אח"כ.

טענות האישה

א. האשה הגישה בקשה ליישוב סכסוך ביום כ' באדר תשע"ו (29.2.2016) אשר נסגר ביום י' בסיון תשע"ו (16.6.2016), ולכן לא היה כל צורך בבקשה ליישוב סכסוך שהגיש הבעל. בכל מקרה, כבר עברו מספר הימים הנקובים בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה טרם הגישה האשה את תביעת הרכוש שלה לביהמ"ש, ולכן כבר לא שמור לבעל זכות קדימה.

ב. הבעל לא הגיש כל מסמך המורה על הגשת בקשה לפטור אגרה בביה"ד. המסמכים הוחזרו לו כי "התעצבן". כמו כן, הרי בפועל לא נפתח כל תיק אז על ידי הבעל, ולכן אין כל משמעות משפטית להגשת המסמכים למזכירות בית הדין. וכן, גם כאשר קבל הבעל את המסמך מאת לשכת הסיוע המשפטי המורה על חוסר יכולת כלכלית לכאורה, שהה יותר מחודש עד שהגיש תביעה רכושית (בתשלום אגרה!), אחרי שכבר נודע לו על התביעה הרכושית של האישה בביהמ"ש, אשר סרב לקבל.

ג. האשה הגישה לביהמ"ש תביעה רכושית ביום כ"ח בכסלו תשע"ז (28.12.2016), תביעה למשמורת והסדרי ראייה ביום ו' בטבת תשע"ז (4.1.2017), ותביעה למזונות הקטינים ביום ד' בשבט תשע"ז (31.1.2017). בתחילת חודש פברואר מסרה את כתבי התביעה לידי שירותי איתור ומסירה אשר יצר קשר טלפוני עם הבעל לצורך מסירת כתבי התביעה, אך טען שלא נמצא בעיר למשך שבוע. ביום ט"ז בשבט תשע"ז (12.2.2017) שוב ניסה ללא הצלחה, ולכן החזיר את המסמכים לב"כ האשה, והאישה ביצעה ביום י"ט בשבט תשע"ז (15.2.2017) מסירה אישית לבעל, שסרב לחתום על המסירה. כמו כן, ביום כ"ד בשבט תשע"ז (20.2.2017) שלח ב"כ האישה בדואר רשום + אישר מסירה את כתבי התביעה לכתובת ביתם המשותף. לכן, אין כאן חוסר תום לב של האישה בהמצאת כתב התביעה.

• דיון

א) לגבי טענתו הראשונה של הבעל, הדבר פשוט שכאשר עברו הזמנים בחוק, לא שמור למי שהגיש בקשה ליישוב סכסוך זכות קדימה וכל צד יכול להגיש כרצונו.