העדר כוונה לשיתוף ונכס חיצוני

לפניי תביעה רכושית אשר הגיש התובע (להלן: " התובע" ו/או " הבעל") בה ביקש להצהיר כי הוא הבעלים במחצית מנכסי הצדדים.

טענות התובע

1. א. התובע והנתבעת (להלן: " הנתבעת" ו/או " האישה") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1969 ; עת נישאו היתה לנתבעת בת מנישואיה הראשונים והתובע לטענתו נהג בה כבת לכל דבר ועניין.

מנישואי הצדדים נולדו שני ילדים: ד. ילידת 27.04.70 וא. יליד 27.02.75, שניהם בגירים.

ב.לטענת התובע התנהלו חיי הצדדים תוך אחווה ושיתוף אם כי בשלב מסוים ולטענת התובע, ניהלה הנתבעת רומן.

ג. עוד טוען התובע כי כל הכספים אותם ירש וקיבל במהלך השנים, הועברו לכיסוי חובות עסקם המשותף של הצדדים הוא עסק להשכרת רכב, לבתה של הנתבעת ולבת המשותפת, ד., כך  שלא נשאר לו מאומה.

ד.במהלך השנים אביה של הנתבעת, מ.פ ז"ל (להלן: " אבי הנתבעת" ו/או " האב") העביר לתובע ולביתו היא הנתבעת, כספים רבים ובמותו בשנת 2001 הוריש לביתו רכוש עצום; התובע מדגיש ומצהיר כי הוא אינו דורש חלק ברכוש זה לעצמו.

ה.בית הצדדים אשר ברחוב ----- (להלן: " הבית" ו/או " בית המגורים") רשום על שם הנתבעת לבדה אולם לטענת התובע התגוררו הצדדים בבית זה יחד עם ילדיהם משנת 1972 וזה היה ביתם במשך רוב שנות נישואיהם. עוד מציין התובע כי הצדדים שיפצו את הבית שיפוץ רחב היקף וזאת לטענת התובע- מהכנסותיו;

ו. בשנות ה-80 קנו הצדדים לבתה של הנתבעת (מנישואיה הראשונים) דירה באמצעות  משכנתא ; לטענת התובע הוא השתמש בכספים מירושת אביו המנוח ושילם את המשכנתא בגין הדירה. עוד ציין הוא כי לאחר פטירת האב , השתמש ב- 184,000$ מכספיו לצורך קניית דירה לבת ד. כאשר הצדדים מסכימים שסכום זה יוחזר לו מירושת האב, לכשזו תמומש.

ז. אשר על כן עותר התובע להורות כי הוא הבעלים של מחצית מכל הנכסים של הצדדים, לרבות בית המגורים ולהורות על פירוקם.

טענות הנתבעת

2. א. טוענת הנתבעת כי נישואיה עם התובע היו קלוקלים בכל שנותיהם ובמהלכם ניהל התובע מערכות יחסים רבות עם מספר רב של נשים תוך רמיסת כבודה של הנתבעת.

ב. לנתבעת היו אלו נישואיה השניים, ולה בת מהנישואין הראשונים. עם נישואי הצדדים עבד התובע כשכיר בעסקי הביטוח ולימים הצטרף כשכיר לעסקו של אבי הנתבעת.

ג. באשר לבית המגורים, טוענת הנתבעת כי זה נרכש כולו ע"י אבי הנתבעת לפני נישואי הצדדים וניתן לה במתנה במהלך הנישואין; בשנת 1982 הוסיפה הנתבעת קומה שנייה לבית ומלוא הכספים ששימשו לשיפוץ הבית היו כספים שנתן אביה ישירות לידיה ולצורך בניית הקומה השנייה. טענות התובע כי נתן כספים מהכנסתו לצורך השיפוץ הינן כוזבות שכן בפועל עבד התובע כשכיר אצל אבי הנתבעת והכספים שקיבל הופקדו בחשבונו הנפרד של התובע.

ד.טוענת הנתבעת כי לאורך כל השנים שמרו הצדדים על הפרדה רכושית תוך שהם חיים יותר כ"שותפים לקורת גג משותפת"- הנכסים שקיבלה מאביה נרשמו על שמה בלבד, כל אחד מהצדדים ניהל חשבון בנק נפרד לעצמו, התובע ניכס לעצמו נכסים שקיבל בירושה ממשפחתו ולא שיתף בהם לחלוטין את הנתבעת; אבי הנתבעת העביר מאות אלפי דולרים לצורך כיסוי חובות התובע בהקמת עסק עבורו ושילם כ- 180,000$ רק בגין חברת "---" שנחלה כשלון.

ה. בנוסף, משך כל השנים ,לטענת הנתבעת, נהג התובע ללכת עם נשים אחרות ובגד בה ללא הרף- בכתב ההגנה פירטה הנתבעת שמות נשים רבות אשר לטענתה ניהל עימן התובע רומן ארוך.

ו. עוד טוענת הנתבעת כי התובע אף נהג בה בגסות ובאלימות מילולית וכי משך כל נישואיהם מירר את חייה ורמס את כבודה;  מתארת הנתבעת מקרה שארע בשנת 2006 ובו לדבריה הסתובב עם אקדחו בבית ואיים להרוג את הנתבעת ולהתאבד.

דיון

3. א. הצדדים שלפניי נישאו לפני יום 01.01.1974 ולפיכך המשטר הרכושי החל עליהם הינו "הלכת השיתוף".