העדפת גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת בעניין החזר הלוואה

פתח דבר

1.                  הצדדים, אזרחי מולדובה, המתגוררים בישראל.

הצדדים היו עד לשלהי 1998 בני זוג על אף שלא נישאו, ומחייהם המשותפים יש להם בן  משותף יליד 14.10.98.

לתובעת בן נוסף, בגיר, שאינו מן התובע וכיום היא נשואה לאזרח ישראלי.

2.         התובע הגיש  כנגד הנתבעת תביעה כספית ע"ס 50,000 דולר ארה"ב . לטענתו, הוא הלווה לנתבעת את הסך הנטען וזו התחייבה להחזירו לו עד ליום 22/2/05 אך הפרה את התחייבותה זו.

            לחיזוק טענתו הציג התובע, בין השאר, מסמך בשפה הרומנית, אשר תורגם ע"י נוטריון, ממנו עולה כי הנתבעת מאשרת קבלת ההלוואה הנטענת ומתחייבת להחזירה במועד הנטען (להלן - מסמך ההתחייבות), וזו לשון מסמך ההתחייבות-

3.         הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את תוכנו של מסמך ההתחייבות, את חתימתה עליו ואת עצם מתן ההלוואה  (ראה סע' 8 וסע' 28 לכתב ההגנה). לטענתה, אין  היא חייבת לתובע כספים כלל ועיקר, היפוכו של דבר- התובע הוא זה אשר חייב לה כספים כיוון שנטל ממנה כספים רבים ללא רשותה ולא השיבם לה .

4.         בכתב הגנתה גורסת הנתבעת למהלך הדברים הבא-

            לדבריה, התובע הגיע לישראל לצורך מציאת עבודה במהלך שנת 1995 ואחר זמן קצר היא הצטרפה אליו.

לטענתה, מערכת היחסים בינה לבין התובע הייתה קשה ורווית אלימות כאשר הוא אינו מהסס להראות לה מנחת זרועו ומשבט לשונו.

 במהלך 1998 הרתה הנתבעת לתובע אלא, שלדבריה, הוא חזר למולדובה עוד קודם להולדת בנם המשותף תוך שהוא נוטל עימו את כל חסכונותיהם המשותפים בסך העולה על 20,000$.

כעבור מספר חודשים יצר התובע קשר עם הנתבעת והפציר בה לשלוח לו כסף כיוון שבכוונתו לשוב ארצה ולעזור לה. הנתבעת שלחה לו סך של כ- 3,000 $ ואולם הוא לקח גם את כספה זה  ונעלם מבלי לשוב ארצה .

הנתבעת מוסיפה וטוענת בכתב הגנתה כי משך חמש שנים לא יצר עימה התובע כל קשר.  בין לבין, הכירה הנתבעת בחור ישראלי, מר דוד אליה (להלן - דוד), והשניים החליטו להינשא בנישואין אזרחיים במולדובה.

בחודש נובמבר 2003 שבה הנתבעת למולדובה על מנת לארגן את הנדרש לצורך נישואיה עם דוד.