העברת נטל ראיה/שכנוע בהליך של התנגדות לצוואה

עניינה של הבקשה שלפני, הכרעה בשאלת העברת נטל ההוכחה מכתפי המבקש אל כתפי המשיבה בהליך התנגדות לקיום צוואת המנוח י' ש' ז"ל (להלן: "המנוח").

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. א.המנוח הלך לעולמו ביום 16.4.13 והותיר אחריו צוואה נטענת בכתב יד מיום 10.5.11 (להלן: "הצוואה המאוחרת") וצוואה נוספת בכתב יד מיום 15.7.96 (להלן: "הצוואה המוקדמת").

ב.בעלי הדין שלפני הינם: בנו של המנוח (המבקש) ואחותו של המנוח (המשיבה).

2.בהתאם לצוואה האחרונה, המבקש הוא הזוכה בכספים בבנק של המנוח ואילו המשיבה היא הזוכה בדירתו של המנוח.

3.המבקש הגיש כתב התנגדות לקיום הצוואה המאוחרת בעילות של השפעה בלתי הוגנת ואי כשרות המצווה.

4.ביום 19.2.14 הגישה המבקשת את הבקשה דנן. לטענת המבקשת, מאחר שבענייננו התאריך בצוואה נרשם "10 מאי 1911" ומשכך אינו ברור ואינו ידוע הרי שמתקיים פגם צורני בצוואה אשר בגינו יש להעביר נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מכתפי המבקש אל כתפי המשיבה.

5.מנגד, טוענת המשיבה כי מדובר בטעות קולמוס בצוואה המהווה פגם צורני קל (טעות סופר או השמטה קלה) שאין בכוחו להעביר את נטל הבאת הראיות/נטל השכנוע אל כתפי המשיבה. מעבר לכך, ככל שקיים פגם צורני בצוואה הרי שפגם זה תוקן באופן מידי שכן הצוואה נכתבה על גבי נייר ח-ן נושא תאריך 28.5.11, ללמדך כי השנה בה נערכה הצוואה היתה 2011 ולא 1911. לא זו אף זו, לטענת המשיבה בשולי הצוואה הכתובה כולו בכתב ידו של המצווה ערך המצווה חישובי ריבית מסובכים, דבר המעיד הן על כושרו המנטלי של המנוח והן על יכולתו השכלית וכי מקור הטעות אינו נעוץ בבלבול הדעת. עוד לטענת המשיבה המנוח כתב בצוואתו "היום יום רביעי, מחר יום חמישי פרעון" אשר תואם את המועד הנטען על פי לוח השנה לשנת 2011 ואף בכך יש להעיד כי מדובר בטעות קולמוס.

6.בכתב התשובה טענה המבקשת כי אין לקבל את טענותיה של המשיבה כפשוטם שכן הדיו בו נכתב התאריך שונה מהדיו בו נכתבה הצוואה כולה. כמו כן, הצוואה נכתבה עם הרבה שגיאות כתיב, דבר המעלה חשד בנוגע לאמיתותה של הצוואה. מעבר לכך, העובדה כי הצוואה נכתבה על גבי דף ח-ן מיום 28.4.11 אינה מלמדת בהכרח על התאריך ואף יכולה היתה להיערך במועד אחר בו המנוח היה כבר דמנטי.