הע"ז 64929-12-14 - פסקדין

בפניי בקשת הנאשמים לעיון והעתקת חומר חקירה לפי סעיף 74 (ב) לחסד"פ. בדיון שהתקיים בפניי ביום 10.11.15, צמצמו הנאשמים את בקשתם ל"מסמך לעניין הסטאטוס המשפטי של העובד.

בתשובתו לבקשה, הבהיר ב"כ המאשימה, בין היתר, כי קיימת תעודת עובד ציבור, שעותק הימנה נמסר לב"כ הנאשמים, ובה מצוין כי העובד הזר אינו אזרח או נתין ישראלי ועל כן בהתאם להוראות החוק, אסור לקבל אדם כזה לעבודה (עמ' 2 לפרוטוקול מול שורה 20 ואילך).

עוד נטען ע"י הסניגור כי קיימת חשיבות למידע האם העובד הזר נעצר ע"י רשויות המדינה, אם לאו, שכן, לדבריו, אם לא נעשתה שום פעולת אכיפה ביחס לעובד, הרי שהמדינה רואה בו כעובד חוקי, ויכול להיות שהעובד נכלל באותן קבוצות של עובדים שרשאים לעבוד בישראל, למרות שהם לא אזרחיה ולא תושביה. בדבריו הסתמך הסניגור על קביעותיו של בג"צ בפרשת קו לעובד (בג"צ 6312/10), אשר התיר העסקת מבקשי מקלט.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, ואלו טעמיי.

בשלב מקדמי זה ובראי "חומרי חקירה" שעל המאשימה להמציא לנאשמים, ברי כי אין המדובר במידע שהנו חומר חקירה קלאסי, כי אם טענת הגנה, חשובה לכשעצמה, ביחס לסטאטוס המשפטי של העובד הזר.

לאחרונה עמד בית הדין הארצי לעבודה על נושא חומרי חקירה בהחלטה מקיפה (עפ"א 16393-12-13 מדינת ישראל נ' אלירן דואב (09.09.15), במסגרתה הביא, בין היתר, מהחלטתו של בית המשפט העליון, מפי כב' השופט יצחק עמית בבש"פ 8252 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר (23.1.2014) (להלן – "הלכת שיינר").

אסקור להלן מספר קביעות הרלוונטיות לענייננו:

• זכות הגילוי והעיון נתפסת כחלק מזכות היסוד של הנאשם לפרוס הגנתו בבית המשפט והיא מגלמת בתוכה את זכותו של הנאשם למשפט הוגן, זכותו של הנאשם לערוך הגנתו ולהיערך כראוי למשפט, הערך של גילוי האמת, וצמצום פערי הכוחות בין התביעה להגנה;

• תכלית הגילוי היא להוציא את האמת לאור, כי אילולא זכות זו, נשללת מהנאשם האפשרות לסתור ראיה או לבחון מהימנות ראיה. באמצעות הגילוי מתאפשר לנאשם לבחון את הראיות שבכוונת התביעה להסתמך עליהן ולהכין הגנתו בהתאם;