הע"ז 59618-02-15

לפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול הרשעתם בעבירותשל העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי, בניגוד לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – "החוק").

לטענת בא כוחם, במקרה זה מתקיימות כל אותן נסיבות מיוחדות וחריגות שהנאשמים לא יורשעו, בהתאם להלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, כמפורט להלן:

• עבור שני הנאשמים מדובר בעבירה ראשונה; הנאשמים הנם אנשים נורמטיביים; לאחר לידתה של בתם הראשונה הפסיקה הנאשמת לעבוד ונכנסה למה שמוגדר ע"י פסיכיאטריים כממצאים דיכאוניים וחרדתיים עם השלכות על תפקודיה בכל מישורי חייה. הסניגור הגיש מסמכים רפואיים בעניין זה. בנסיבות אלה, הוכנסה העובדת הזרה לעבודה בביתם.

  • הנאשם 2 הוא במאי תיאטרון מוכר ומוערך מאוד; הסבירות שהנאשמים יעברו עבירות נוספות על החוק נמוכה ביותר; מדובר במקרה חד פעמי. הנאשמים יחד לקחו אחריות על העבירה ולא ניסו לנקות האחד את השנייה או השנייה את האחד והביעו מיידית חרטה עליה.

  • מבחינת השפעת ההרשעה על עתידו המקצועי של הנאשם 2, הוא עומד להתמנות למשרת המנהל האומנותי של תאטרון הבימה והרשעה בפלילים, כפי שאומרת מנכ"לית תאטרון הבימה, מעלה את החשש מפגיעה בסיכויו להתמנות למנהל האומנותי של התאטרון. היום הוא מוגדר כבימאי הבית של הבימה. במקרה הזה זה כמו לראות את הארץ ולא להיכנס אליה.

  • הנאשם 2 הוזמן לביים בתאטראות בניו יורק כאמן מצטיין ועל סמך העובדות האלה הוגשה בשמו בקשה לוויזת עבודה כאמן מצטיין ע"י עו"ד תמר קלרפלד ובשולי מכתבה לביה"ד היא מציינת שקיים סיכון בעצם ההרשעה לקבלת ויזת העבודה.

לתמיכה בטענותיו, הפנה הסניגור להע"ז 7896-09-14 ולהע"ז 41910-02-11, שם צורפה כראיה הבקשה לוויזה וביה"ד ציטט את אותו סעיף בבקשה לוויזה. ביה"ד כבר קיבל שם את ההרשעה תוך הבחנה מדויקת בין ויזת תייר לוויזת עבודה, כאשר אנחנו מדברים על ויזת אמן מצטיין שהיא ויזת עבודה ואין ספק שהרשעה פה עלולה לפגוע בו.

לאור האמור לעיל, ביקש לשלוח את הנאשמים לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינם.