הע"ז 53590-07-11 - פסקדין

הנאשם הורשע בהעסקת עובדת זרה בעבודת משק בית ללא היתר כדין, עבירה על הוראות סע' 2(א)(1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

בדיון שהתקיים בפניי ביום 31.5.2015, ובטרם שמיעת הטיעונים לעונש, ביקש ב"כ הנאשם לבטל את ההרשעה לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ"), ולהסתפק בהתחייבות להימנע מעבירה.

בהתאם להחלטת בית הדין הגישה המאשימה, ביום 4.6.2015, את תגובתה לבקשת הנאשם לענישה ללא הרשעה.

ביום 18.6.2015 הגיש הנאשם את תשובה לתגובת המאשימה, וביום 21.6.2015 הגישה המאשימה בקשה למחוק את תשובת הנאשם בטענה כי היא מהווה, למעשה, ערעור על הכרעת הדין וכוללת מידע חדש שלא הוזכר בבקשה לענישה ללא הרשעה. ביום 22.6.2015 הגיב הנאשם לבקשה זו.

ואלה הם הטעמים העומדים ביסוד בקשתו של הנאשם לביטול הרשעתו –

• התנאי הראשון להימנעות מהרשעה הוא כי סוג העבירה מאפשר לעשות כן, ובענייננו מדובר בעבירה מהרף הנמוך ביותר, שכן ביסודה היא עבירת קנס;

• ביטול ההרשעה במקרה זה, לא רק שלא יפגע בשיקולי הענישה, אלא שאף יעשה צדק לאור הפגמים הרבים שנפלו בהליך שניהלה רשות ההגירה כנגד הנאשם, פגמים אשר אסור להכשירם באמצעות הרשעה פלילית. בין היתר, הנאשם קיבל הבטחה מנהלית שהופרה (כפי שעולה גם מהכרעת הדין), החילו על הנאשם מדיניות ענישה רטרואקטיבית, כניסה לנכס ללא צו חיפוש כדין ועוד;

• מדובר בעבירה ראשונה ויחידה של הנאשם, אשר עברו שנים רבות מאז ביצועה, ואין מסוכנות או חשש מהישנות העבירה;

• אף האינטרס הציבורי לא ייפגע שכן מדובר בעובדת שבסופו של דבר קיבלה אשרת שהיה ונמצאת בארץ יחד עם בתה;