הע"ז 46338-01-12

1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין אי העמדת מגורים הולמים לשנים עשר עובדים זרים שהועסקו באתר בנייה בעומר, בניגוד להוראות סעיפים 1 ה' ו - 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 (להלן - חוק עובדים זרים או החוק).

שישה מהעובדים הועסקו על ידי הנאשמת מס' 1 (להלן - איתן אמי) ושישה מהעובדים הועסקו על ידי הנאשמת מס' 3 (להלן - עוז פאוור, להלן גם - הנאשמות). כנגד נאשמים מס' 2 ומס' 4 (להלן ובהתאמה - פרסר וקידר) הוגש כתב אישום בהתאם לסעיף 5 לחוק עובדים זרים.

2.בפתח הדברים אציין כי הגעתי לכלל הכרעה לפיה יש להרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.

3.רקע עובדתי

א.הנאשמות הן תאגידים להעסקת עובדים זרים בענף הבניין. פרסר הוא מנהלה של איתן אמי וקידר הוא מנהלה של עוז פאוור.

ב.ביום 1.11.10 נערכה ביקורת מגורי עובדים על ידי מפקחים מטעם המאשימה (משרד הפנים), באתר בנייה "פרוייקט חיטים" בישוב עומר (להלן - האתר). העבודות באתר בוצעו ביוזמת מנהלת המגורים של צה"ל, באמצעות חברת אורתם סהר מליבו (להלן - מליבו).

ג.עבודות הבנייה באתר בוצעו בפועל על ידי שתי חברות: חברת שניידר וחברת LVC זוהר בניה ויזמות בע"מ (להלן – LVC).

ד.במקום נמצאו שנים עשר עובדים נתיני סין, שישה מהם הועסקו על ידי חברת איתן אמי ושישה מהם על ידי עוז פאוור.

איתן אמי התקשרה עם מליבו וסיפקה לה עובדים (ר' הסכם התקשרות, נ/8), בעוד שעוז פאוור סיפקה עובדים לחברת LVC, עבור מליבו (נ/4, נ/5 עדות קידר בעמוד 41 לפרוטוקול, שורות 1-9).

4.לטענת המאשימה, הפקחים סיירו במגורי העובדים ומצאו אותם כבלתי הולמים. על פי המתואר בכתב האישום העובדים שוכנו במבנים שהיו בתהליך בנייה באתר, במצב "שלד", ולגביהם נמצאו הממצאים הבאים: העדר הפרדה בין אתר הבניה לבין שטח המגורים, לרשות העובדים לא הועמדו ארונות אישיים, העדר חימום או אוורור, חלונות ודלתות. הרצפה אינה מרוצפת. אין מטבח וחדר אוכל, בחלק אחד של המבנה לא היה כלל חיבור לחשמל ובחלקו האחר, החשמל מאולתר. לרשות העובדים הועמדו שירותים ניידים בלבד, אין מקלחת וכיורים אלא רק צינור השקיה מחוץ למבנה שמשמש כמקלחת וכמקור לשתייה ובישול, והמבנה אינו מחובר לביוב. כמו כן אין סידורי כביסה וסידורי סילוק אשפה.

בתמיכה לטיעונים אלה, הוצג דו"ח ביקורת מגורים שערך המפקח מר שמעון זיגזג (ת/3), תמונות שצולמו במהלך הביקורת (סומנו ת/4 (א'- י"טׂ), תיאור מקרה שנרשם על ידי המפקח זיגזג (ת/1) ורשימת עובדים (ת/2). כן הוגשו דוחות חקירה של הנאשמים, של מר זהר מטר מנהל חברת LVC וחקירתו של מר רמי חדד, נציג חברת מליבו - אליהם נדרש בהרחבה בהמשך.

5.איתן אמי ומנהלה, פרסר, טענו כי עובדיה של איתן אמי התגוררו בדירות בבאר שבע ברחוב פלי"ם, וכי דירות אלה סופקו על ידי מליבו.

עוז פאוור ומנהלה, קידר, טענו כי עובדי עוז פאוור הולנו על ידי מר זהר מטר מחברת LVC בטירה וככל שהם הועברו למקום אחר, הדבר נעשה שלא על דעתה ושלא בידיעתה.

עוד נטען כי המאשימה לא פנתה לעוז פאוור סמוך למועד הביקורת, אלא קרוב לשנה לאחר מועד עריכת הביקורת. בכך נפגעה האפשרות לברר את המצב העובדתי לאשורו, בזמן אמת.

בנוסף, לא הוכח שהמבנים שנמצאו באתר שימשו למגורי העובדים להבדיל ממגורים ששימשו למנוחה במהלך יום העבודה.

כמו כן, החקירה לא היתה מעמיקה, ולא יסודית. המפקחים לא חזרו לאתר בלילה על מנת לוודא אם העובדים אכן ישנים במקום, לא הוצגו תמונות של 12 פועלים ליד 12 מיטות, כך שלא נוצר הקשר הראייתי בין העובדים לבין מגוריהם.