הע"ז 39729-09-10.14 ספטמבר 2014

1.בהכרעת דין מיום 30/1/14 הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון פתוח אליו הגיעו הצדדים.

הנאשם הורשע בעבירות לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים")- העסקת עובד זר ללא היתר כדין, לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים- העסקת עובד זר מבלי להתקשר עימו בחוזה עבודה בכתב, ולפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים- העסקת עובד זר מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי, והכל ביחס ל- 8 עובדים נשוא כתב האישום המתוקן. דהיינו, הנאשם הודה בביצוע 8 עבירות בגין כל סעיף וסעיף מכתב האישום המתוקן.

2.הצדדים הגישו בכתב את טיעוניהם לעונש.

טענות המאשימה

3.העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו במסגרת עיסוקו של הנאשם, והכל במטרה לייצר רווח כלכלי.

בית הדין הארצי קבע, כי מרווח הענישה הוא פי ארבעה לפחות מן הקנס המנהלי המקורי גם כשקיימות נסיבות מקלות. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 יש לקבוע כי טווח הענישה הראוי לפי חוק עובדים זרים בנסיבות העניין צריך לנוע בין 120,000 ₪, לפי 5,000 ₪ במכפלת 3 עבירות ביחס ל 8 עובדים, לבין הקנס המירבי הקבוע בחוק, לפי 116,800 ₪ לעובד במכפלת 3 עבירות ביחס לשמונה עובדים, ובסה"כ

2,803,200 ש"ח. בהתאם להסדר הטיעון שנחתם ובהתחשב בהודאתו של הנאשם ובחסכון בזמן שיפוטי, מבקשת המאשימה שהרף המירבי בקביעת טווח הענישה יהיה 1,121,600 ₪.

יש להטיל על הנאשם עונש מרתיע, אשר ימנע ממנו לחזור ולבצע עבירות לפי חוק עובדים זרים, בשים לב כי שב לבצע עבירות גם לאחר הקנסות הקודמים שהוטלו עליו, והן כדי להרתיע אחרים.

לסיכום, ביקשה המאשימה כי לאור הנסיבות האישיות של הנאשם והסדר הטיעון שהוסכם בין הצדדים, על הנאשם יוטל קנס בסך של 420,480 ₪, דהיינו 15% מהקנס המקורי.

בנוסף, ביקשה המאשימה להורות לנאשם לחתום על התחייבות להמנע מביצוע העבירות נשוא כתב האישום במשך 3 שנים, שאם לא כן יישא בתשלום הקנס המירבי הקבוע בחוק לעבירות אלו בסך 116,800 ₪.