הע"ז 35280-03-14 - פסקדין

ב-2.8.16 הגישה המאשימה בקשה למחיקת סיכומי הנאשמים, משהוגשו שלא באופן שהורה ביה"ד והן משצורף להם נספח א'-ח' – מסמכים שלא הוגשו לביה"ד (כשנספחי ח' הונפקו לאחר ישיבת ההוכחות).

בהתאם, עתרה להוצאת סיכומי הנאשמים והגשתם מחדש, כפי שנקבע וללא המסמכים שהוגשו שלא כדין לתיק.

בהתאם להחלטה מ-21.8.16 הגישו הנאשמים תגובתם לבקשה:

ראשית, מלינים הם על כי המאשימה לא העבירה אליהם, עד להחלטה, את בקשתה

(3 שבועות לאחר הגשתה).

להיבט הטכני הגיבו כי סיכומיהם הוגשו כפי ההחלטה.

באשר לנספחים שצורפו, טענו הנאשמים כי נספח א' ("נימוקים להגשת כתב האישום") נכלל בחומרי החקירה וכי משעה שהמאשימה בחרה לא להגישו, בל תלין אלא על עצמה; עומדת לנאשמים הזכות להתגונן ולהתייחס למסמך זה.

למען הסר ספק טענו כי "לא עמדה להם הדרך" להגישו שלא במסגרת הסיכומים, שכן בשמיעת ההוכחות יכול שיוגש מסמך ע"י עורכו (כאן= ב"כ המאשימה, שבחרה, נראה שלא בכדי, שלא להגישו).

באשר "לסדרת הנספחים אשר סומנו כנספח ח' " – "אישורים אלו מעידים על ניהול חשבונות נפרדים של הנאשמים", אלה הוגשו בעקבות שאלות ביה"ד לנאשם.

למען הסר ספק ובשל הזהירות, ביקשו לאפשר צרוף הראיה, בהתאם לסעיף 167 לחסד"פ.

המאשימה בתשובתה (עפ"י החלטה מ-23.8.16) חזרה על עמדתה, כאשר ביחס להקף הסיכומים נטען כי מבקשים הנאשמים "ללהטט" בטענתם כי אין "לספור" העמוד הראשון בהיותו כותרת בלבד, הגם שלא נמצא בדין הוראת דין כזו, כשאין חולק כי ההוראה בדבר רווח ושוליים כפולים לא קויימה.

באשר לנספח א' – הטענה תמוהה, שהרי, ולוּ בהסכמה יכלו להגישו, ואין חולק כי לא ניסו כלל להגישו, ולו היה ממש בטענתם (כי "לא עמדה להם הדרך") ודאי אינם יכולים לצרפו לסיכומיהם.