הע"ז 34413-07-10.08 מדינת ישראל נגד מאגד אבו גודה

1.הנאשם הואשם בעבירה על סעיף 2 (א) (1) ו- (2) לחוק עובדים זרים התנש"א – 1991, בכך שהעסיק ביום 16/8/05 תושב שטחי יו"ש, שאינו אזרח ישראל או תושב ישראל.

2.בראשית הדברים אציין כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

להלן אסקור את חומר הראיות ואת החלטתי.

3.כתב האישום הוגש בשנת 2010.

הנאשם זומן למספר דיוני הקראה אך לא התייצב. לאחר שזומן באמצעות צו הבאה, התייצבו הנאשם ובא כוחו.

בתום מספר דיוני הקראות, הוגשה התיחסות הנאשם לכתב האישום, בכתב.

4.הנאשם הודה בכך שהיה בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום, קבלן לביצוע עבודות עפר ופיתוח, חצרות וכבישים.

כן הודה כי במהלך שנת 2005 נחתם הסכם בינו לבין תדהר בניה בע"מ, שהיתה קבלן ראשית לפרויקט בית בשרון בישוב מתן, לצורך בצוע עבודות פיתוח וריצוף וכן ביצוע גדרות אבן בפרויקט.

4.ביום 16/8/05 נכחו באתר בישוב מתן, מפקחי משרד התמ"ת מר ויקטור בלום ומר יריב שפיר וכן שוטרת ממשטרת ההגירה.

המפקח ויקטור בלום ערך דו"ח תאור מקרה (מא/1) בו נכתב:

" במקום ובמועד הנ"ל ערכנו... ביקורת עובדים. במקום נראה עובד באתר הוא מחזיק בידו פטיש ואיזמל ובונה את המדרגות המובילות לבית שבבניה. הצגנו את עצמנו... העובד הציג תעודת זהות פלסטינית מאזור יו"ש, אך לא היה ברשותו אישור עבודה. באתר שבו נבנים מספר בתים, מוצב שלט המצביע על כך שבונה הפרויקט הוא חברת תדהר. למקום הגיע אדם אשר לא הזדהה ומסר לנו שהינו עובד בחברת תען שהינה קבלן משנה של חברת אזורים המבצעת את עבודות התשתית והפיתוח באזור..."

5.בעדותו בפנינו אישר העד שלא שאל את העובד מי מעסיקו. זאת על אף שעובד שנמצא ללא אישורים, בד"כ מקפידים לשאול מי המעסיק.