חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

הע"ז 33263-09-13 מדינת ישראל נ' ו' ואח'

: | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
33263-09-13
2.10.2015
בפני השופטת:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. ו' ס' ד'
2. ו' ל' מ'

גזר דין
 

 

 

  1. ביום 6/5/15 הורשעו הנאשמים בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר (עבירה לפי סעיף 2(א) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א 1991). המעשים בגינם הורשעו הנאשמים בוצעו בי השנים 2006-2010 בעת שהנאשמים העסיקו בלא היתר עובדת זרה אזרחית הפיליפינים בביצוע עבודות משק בית וטיפול בילדים בביתם.

  2. אציין, כי על אף שהעבירה שעניינה העסקת עובד בלא היתר סווגה כעבירה מנהלית (שבצידה קנס בסך 5,000 ₪), כתב האישום דנן הוגש בהתאם למדיניות מחמירה שאימצה המדינה, בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים במשק בית. בהתאם למדיניות זו, המאשימה איננה מסתפקת בהטלת קנס מנהלי, אלא נוקטת בהליך פלילי יזום, במסגרתו היא עותרת להרשעה פלילית ולהטלת סנקציה כספית משמעותית על מעסיקים של עובדים זרים במשק בית.

  3. בישיבת ההקראה הנאשמת 1 הודתה בעבירה המיוחסת לה ואולם הנאשם 2 כפר באשמה, לפי שטענת הנאשמים היתה כי הנאשמת 1 לבדה היתה אחראית להעסקה של העובדת הזרה. לנוכח האמור נוהל הליך של שמיעת הוכחות שלאחריו החלטתי להרשיע את שני הנאשמים בעבירה שיוחסה להם.

     

     

    טיעוני הצדדים לעונש:

  4. ב"כ המאשימה פירט בפני בית הדין את חומרת נסיבות ביצוע העבירה בגינה הורשעו הנאשמים – העסקה של עובדת במשרה מלאה, למשך 4 שנים, כאשר מדובר במי שתוקף אשרת העבודה שלה בארץ פקעה 9 שנים לפני שהחלה לעבוד אצל הנאשמים.

    ב"כ המאשימה הזכיר את הפסיקה המחמירה ביחס לעבירות שעניינן העסקת עובדים זרים בלא היתר, עבירה שהפכה זה מכבר למכת מדינה. ב"כ המאשימה ציין כי מדובר בעבירה כלכלית, ולכן העונש בגינה צריך אף הוא להיות בעל מימד כלכלי מרתיע, ולפיכך ביקש כי יגזר על כל אחד מהנאשמים קנס כבד.

    ב"כ המאשימה סבור כי טווח הענישה המתאים נע בין 20% ל- 80% מהקנס הפלילי המקסימלי והציע כי בשים לב לחלקו של כל אחד בביצוע העבירה, יגזר על הנאשמת 1 קנס בסך 27,000 ₪ ועל הנאשם 2 קנס בסך 22,000 ₪, וכן הזכיר את תיקון 15 לחוק העסקת עובדים זרים אשר העמיד את הקנס המינימלי, על כפל הקנס המינהלי (הגם שלשיטתו במקרה דנן הקנס צריך להיות גבוה יותר).

  5. ב"כ הנאשמים טוענת כי בנסיבות דנן טווח הענישה לנאשמת 1 הוא בין 18,000-25,000 ובמרבית המקרים הקנס הועמד על כ- 20,000-22,00 ₪.

  6. לדידה יש מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם 2 לפי סעיף 192א לחסד"פ בשל חלקו המינורי בביצוע העבירה, בשל הנזק הרב שצפוי להיגרם לו כתוצאה מההרשעה, ובשים לב לכך שבמקרים אחרים המאשימה נמנעה מלנקוט בהליך פלילי נגד שני בני הזוג והסתפקה בהאשמת בת הזוג בלבד, ולפיכך יש מקום כי גם במקרה דנן יוטל קנס אחד בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>