זיכוי הנאשם מהעסקת עובדים זרים ללא חוזה ונזיפה בתמ"ת שלא בדק וניהל הליך מיותר

1.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב -1982, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

לנאשמת 1 יוחסה עבירה של העסקת שני עובדים זרים מבלי להתקשר עימם בחוזה - עבירה על הוראות סעיפים 2(ב)2, ו- 1ג' לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). 

לנאשם 2 יוחסה עבירה של הפרת חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות, שהיא אחריות נושא משרה – עבירה על הוראות סעיפים 5, 2(ב)2, ו- 1ג' לחוק עובדים זרים (הנאשמים ייקראו להלן: "הנאשם" ו – "הנאשמת").

2.על פי כתב האישום, בתאריך 14.7.04, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת, נמצאו במפעל הנאשמת באשדוד שני עובדים זרים, אשר עסקו בעבודות יציקת ברזל

(להלן: "העובדים"). העובדים הועסקו מבלי שהנאשמת התקשרה עימם בחוזה עבודה בכתב, והנאשם הפר את חובתו לעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה הנאשמת.

3.         הנאשמים כפרו באישום, ועל כן נשמעו הוכחות בתיק. לאחר קיום מסכת הראיות, סיכמו הצדדים בכתב לפי בקשתם.

4.         מטעם המאשימה העידו: מר אבי ישראלי - מפקח במאשימה ומר רועי ביטון – אף הוא מפקח במאשימה.

מנגד, העיד הנאשם.

5.כפי שפורט לעיל, האישום המדובר הינו העסקת שני העובדים הזרים בלא התקשרות עימם בחוזה עבודה בכתב.

הנאשמים טענו להגנתם כי האישום כלפיהם חסר בסיס, מאחר וחוזי עבודה היו קיימים ביום הביקורת. ואכן, מסתבר כי חוזים אלה אכן הומצאו למאשימה.

לפיכך, יש להכריע רק בשאלת נפקות אותם חוזים. בנושא זה אציין, כי השתכנעתי שהחוזים נערכו בזמן אמת, כפי שטוענים הנאשמים, ולא בדיעבד.