הע"ז 25776-01-15 מדינת ישראל נ' דניאלה בלום

1.כנגד גב' דניאלה בלום (להלן – הנאשמת) הוגש כתב אישום יזום בגין העסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק) ובגין העסקה ללא ביטוח רפואי, עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק.

2.עובדות כתב האישום –

א.במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הנאשמת החזיקה בבית פרטי המצוי במשק מס' 49, או בסמוך לו, במושב ביצרון (להלן – הנכס).

ב.ביום 19.12.2010 בעת שנערכה בנכס ביקורת של פקחי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול בנכס, נמצאה במקום העובדת Diaz Adelaida, בעלת דרכון פיליפיני (להלן – העובדת), אשר עסקה, באותו המועד, בהשגחה על בנה של הנאשמת.

ג.העובדת הועסקה ע"י הנאשמת במשך כחודשיים ימים, 9-8 שעות ביום בעבודות משק בית, טיפול בילדיה ובניקיון בית אמה, המתגוררת בסמוך. בכל התקופה מושא כתב האישום, לנה העובדת בביתה של הנאשמת.

ד.לעובדת אשרת שהייה בענף הסיעוד שפג תוקפה ביום 30.11.2006.

ה.במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, העובדת לא הייתה אזרחית ישראל או תושבת בה והיא לא הייתה רשאית לעבוד בישראל בכלל, ואצל הנאשמת בפרט.

ו.הנאשמת העסיקה את העובדת בעבודות משק בית, שלא על פי היתר, ומבלי שערכה עבורה ביטוח רפואי כנדרש על פי דין .

3.ביום 26.3.2015 התקיים דיון במסגרתו, לאחר הקראת כתב האישום, הודתה הנאשמת בעובדות המקימות את כתב האישום וביקשה להימנע מהרשעתה ולהפנותה לקבלת תסקיר מבחן.

המאשימה, מצידה, הותירה את ההחלטה בעניין הפניית הנאשמת לקבלת תסקיר מבחן לשיקול דעת בית הדין. יחד עם זאת, הוסיפה המאשימה וציינה כי לאור סוג העבירה יש מקום להרשיע את הנאשמת גם מקום בו יתקבל תסקיר הממליץ להימנע מהרשעה.

4.בהתאם, ביום 14.5.2015, נעתר בית הדין לבקשת הנאשמת והפנה אותה לקבלת תסקיר מבחן בעניינה.

5.ביום 20.7.2015 התקבל תסקיר המבחן בעניינה של הנאשמת (להלן – התסקיר), במסגרתו המליצה קצינת המבחן –

"התרשמנו מאישה המנהלת אורח חיים תקין ומגלה אחריות לתפקידים השונים בחייה בתחום התעסוקה והמשפחה. מגלה קונפורמיות ומקבלת את סמכות החוק. בשנים האחרונות התמודדה עם הטיפול באימה החולה עד לפטירתה לפני מספר חודשים. התרשמנו כי בשל היותה בת יחידה נטלה על עצמה תפקיד מרכזי בכל הקשור לטיפול באימה לצד מטלותיה השונות ולא נתנה מקום לעיבוד רגשותיה. אנו מתרשמים, כי ברקע למעורבותה בעבירה קיימת מצוקה לנוכח מצבה הרפואי של אימה. מביעה חרטה על מעשיה וחשש מפגיעה בעתידה המקצועי ופרנסת המשפחה.

לאור היעדר עבר פלילי, התרשמותנו מסיכון נמוך להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד וכן לאור האפשרות של פגיעה בהארכת רישיונה ובהעסקתה כסוכנת ביטוח במידה ותורשע, אנו ממליצים שלא להרשיעה.

בנוסף אנו ממליצים על הטלת ענישה מוחשית של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות אשר יבוצעו במסגרת מתנ"ס גן יבנה במועדון הנוער בתפקיד הדרכה."

6.לאחר שמיעת טיעוני הנאשמת לעונש, ביקש ב"כ המאשימה שהות בת 14 ימים על מנת לשקול את עמדתו. בהמשך, הודיעה המאשימה כי גם לאחר בחינת טענות הנאשמת, כפי שהובאו במעמד הטיעונים לעונש, עומדת היא על עמדתה כי יש מקום להרשיע את הנאשמת.

7.טיעוני המאשימה לעניין הימנעות מהרשעה –

א.טענת הנאשמת לעניין היעדר מחשבה פלילית וחוסר מודעות להוראות החוק אינה מהווה עילה להימנעות מהרשעה אלא, לכל היותר, ניתן להתחשב בכך במסגרת הטיעונים לעונש.